מחוז
מָחוֹז
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מחוז |
הגייה* | makhoz |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ו־ז או א־ח־ז או ח־ז־י/ה |
דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
נטיות | ר׳ מְחוֹזוֹת |
- חבל ארץ קטן ממדינה, המוגדר לפי חלוקה מנהלית שלה.
- ”וַיִּשְׂמְחוּ כִי-יִשְׁתֹּקוּ; וַיַּנְחֵם אֶל-מְחוֹז חֶפְצָם.“ (תהלים קז, פסוק ל)
- ”מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי הַמָּחוֹז שֶׁהָיוּ מְטִינִין בַּחֹל, אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים, אִם כָּךְ הֱיִיתֶם עוֹשִׂים, לֹא עֲשִׂיתֶם טָהֳרָה מִימֵיכֶם.“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ג, משנה ד)
- ”נטולת צורות-חיים דימוקרטיות, חוקה ובחירות, היתה סין שסועה מבפנים למחוזות-שליטה רבים – ובכללם מחוז הקומוניסטים, שגבר בהמשך ההתפתחות על שאר המחוזות.“ (עַל כַּמָּה עִנְיָנִים, מאת א"ש שטיין, בפרויקט בן יהודה)
- ”המשלחים הם בכל מחוז ומחוז גדולי העם והמצויינים שבעדה, והממונים הם הידועים להמשלחים שכל מעשיהם באמונה.“ (החלוקה ומחלקיה, מאת יוסף ריבלין, בפרויקט בן יהודה)
- ”התפלאתי קצת לשמוע, כי בעוד שההכנות במחוז הצפון ובנפת ירושלים מתנהלות על הצד היותר טוב, ניכרים סימני פיגור בתל-אביב ובמושבות-יהודה.“ (יומן ירושלים, מאת חיים ארלוזורוב, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הגיזרון אינו וודאי, קיימות כמה השערות:
- לפי רוב החוקרים[1], קשור לאכדית māḫāzu שמקביל למילה מַאֲחָז ונגזר מן aḫāzu 'אחז'[2] (=החזיק מבחינה צבאית), ולכן סביר להניח שכמו באכדית, גם בעברית מחוז נגזר מן אחז ודומה למילה מאחז[3]: 'מקום שאוחזים, מחזיקים בו' כלומר 'יישוב מוגן', כמו ארמית מָחוֹזָא 'יישוב, עיר'[4]. 'מקום מוחזק' הוא דרך שכיחה לכנות יישוב בשפות שונות: בנוסף למאחז וְmāḫāzu, גם מן אחז קיימת אחוזה 'חלקת אדמה שאדם אוחז בה', עברית מצודה 'מקום תפוס (צבאית)' מן צד 'תפס, אחז'[5], מבצר 'מקום מבוצר, מוחזק' מן ביצר 'חיזק'[6], מעוז מן עזז 'היה חזק, היה עַז', אגנלית stronghold 'מקום שאוחזים חזק (hold strong)', אנגלית fortress וfort מלטינית fortis 'חזק': 'מקום מוחזק'. לפי השערה זו, מחוז = הצורה המקראית של מאחז ומשמעה המקורי 'יישוב'.
- ייתכן והיא מקיימת חילוף עיצורים עם מעוז, או לחילופין, שיכול עיצורים עם מזח.
- יש פרשני המקרא שסבורים לשון גבול וקושרים למילים המקראיות חוזה מֶחֱזָה וחזה (ב).
- בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה באכדית כשם עצם המילה "māḫāzu", הגייה: "מַאחְאֲזוּ" , בכתב חקוק -" ma-ḫa-zi" , בהוראת - "מרכז פולחני" [7].
- השוו בערבית שורש ح-و-ز (ח-ו-ז) שמשמעו הבסיסי דומה לעברית א-ח-ז, שממנו נגזרת מילים כמו حَوْزة (חוזה) 'חבל ארץ שאוחזים בו, אחוזה': לכן אותה תופעה מתרחשת בערבית, דבר שמחזק את טענה ש'מחוז' היא מילה דומה למאחז שמשמעה 'יישוב מוגן, חבל ארץ אחוז', מן א-ח-ז או שורש ח-ו-ז דומה לא-ח-ז במשמע 'אחז, החזיק'.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: מחוז |
הערות שוליים
עריכה- ↑ מילון אבן שושן ערך מחוז, מילון יסטרוב.
- ↑ המילה māḫāzu מוגדרת כ"place of taking" מן aḫāzu 'אחז, take', במילון Black-George-Postgate (עמוד 190), ראו גם פה.
- ↑ זאת גם דעתו של קליין.
- ↑ מילון אבן שושן ערך מחוז.
- ↑ מילון אבן שושן, ערכים 'מצודה' ו'צד'.
- ↑ מילון אבן-שושן.
- ↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-12