Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: חִזָּה.

חָזֶהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חזה
הגייה* khaze
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ז־י/ה
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ חָזוֹת; חֲזֵה־, ר׳ חֲזוֹת־
 
חזה גברי שעיר
 
חזה נשי עם שדים
 
שחיית חזה
  1. החלק הקדמי בגופם של בעלי חיים הממוקם בין הצוואר לבטן.
    • ”יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְהוָה; אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה, יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה...“ (ויקרא ז, פסוק ל)
    • "חזה ושוק וזרוע ותרומת הלחם נאכל לכהנים..." (תוספתא, סדר קודשים, מסכת מנחות פרק ז', ט')
    • ברוב בעלי החיים החזה מכיל את הראות שהן איבר הנשימה.
    • יש גברים עם חזה שעיר, ולכל הנשים יש שדים על החזה.
  2. סגנון שחיה בו השחיין שוחה על בטנו כאשר הוא שולח את ידיו קדימה וכשהן מתוחות הוא גורף מים תוך כדי קירוב ידיו לחזהו ושוב מותח אותן ובו זמנית הוא גם מקפל את רגליו ודוחק אותן אחורה כדי לדחוף את המים.
    • מקצה שחית חזה בבריכה המרכזית, יתקים בתום מקצה שחית חתירה.
    • סגנון שחית חזה הוא סגנון השחיה הבריא ביותר.
  3. שדיים של אישה.
    • נגיעה ללא רשות בחזה אישה, נחשבת להטרדה מינית.
    • נשים צנועות מסתירות את החזה.
    • צורת החזה שונה אצל כל אישה, כפי שפנים שונות אצל כל אדם.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

1


2


ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חזה
  ערך בוויקיפדיה: שחיית חזה

חָזָהעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חזה
שורש וגזרה ח־ז־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא ראה, התבונן בתרחיש בעת קיומו.
  2. לשון המקרא ניבא, אמר את שיקרה בעתיד.

גיזרוןעריכה

  • מקראי. מקביל, באותו המשמע המקורי 'ראה', לארמית חֲזִי, חֲזָא[1], ארמית-סורית ܚܳܙܶܐ (חֹזֵא), פיניקית 𐤇𐤆𐤉‎ (חזי)[2], אוגריתית 𐎈𐎄𐎊 (חדי)[3].
  • השורש חזה בעברית וארמית פירושו ראיה, המובן של ראיית העתיד הוא בידול משמעות עקב השימוש בו לנבואה. המובן המקורי הוא כי הנבואה היא מראה שהנביא רואה (בחלום או בהקיץ)

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

חָזָה בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חזה
שורש וגזרה ח־ז־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא [לא בשימוש] [משוער] נעשה לו גבול וסוף.

גיזרוןעריכה

  • על פי חלק מפרשני המקרא המסורתיים (עקב רש''י), פועל שלא מופיע במקרא אך מהווה שורשו של המילה מחוז, ושל המילים חוֹזֶה וחָזוּת בהוראת 'הסכם' (ישעיהו כח טו-יח), שמשמעו הכללי 'גבול'. פרשנות זו לא נפוצה בקרב החוקרים המורדניים.
  1. מילון יסטרוב.
  2. A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback, page 133
  3. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 351