צוֹפֶהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צופה
הגייה* tsofe
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־פ־י/ה
דרך תצורה
נטיות נ׳ צוֹפָה, ר׳ צוֹפִים, ר"נ צוֹפוֹת
  1. לשון המקרא אדם העומד על המשמר במקום גבוה כדי להתריע מפני סכנה, אויב מתקרב וכדומה.
    • ”וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַל הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֵאל“ (מלכים ב׳ ט, פסוק יז)
    • ”וְהַצֹּפֶה כִּי יִרְאֶה אֶת הַחֶרֶב בָּאָה וְלֹא תָקַע בַּשּׁוֹפָר וְהָעָם לֹא נִזְהָר וַתָּבוֹא חֶרֶב וַתִּקַּח מֵהֶם נָפֶשׁ הוּא בַּעֲו‍ֹנוֹ נִלְקָח וְדָמוֹ מִיַּד הַצֹּפֶה אֶדְרֹשׁ.“ (יחזקאל לג, פסוק ו)
    • "עליכם לדעת שהם קיימו מה שקרוי שמירה מָלָאית באונייה הזו – כל אנשי הצוות ישנים, ורק ההגאים והצופים מתחלפים." ג'וזף קונרד, לורד ג'ים. מאנגלית: אמציה פורת, 2005)
  2. כינוי לנביא.

גיזרוןעריכה

  • מן צ-פ-ה, צָפָה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה