פתיחת התפריט הראשי

צוֹפֶהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צופה
הגייה* tsofe
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־פ־י/ה
דרך תצורה
נטיות נ׳ צוֹפָה, ר׳ צוֹפִים, ר"נ צוֹפוֹת
  1. לשון המקרא אדם העומד על המשמר במקום גבוה כדי להתריע מפני סכנה, אויב מתקרב וכדומה.
    • ”וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַל הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֵאל“ (מלכים ב׳ ט, פסוק יז)
    • ”וְהַצֹּפֶה כִּי יִרְאֶה אֶת הַחֶרֶב בָּאָה וְלֹא תָקַע בַּשּׁוֹפָר וְהָעָם לֹא נִזְהָר וַתָּבוֹא חֶרֶב וַתִּקַּח מֵהֶם נָפֶשׁ הוּא בַּעֲו‍ֹנוֹ נִלְקָח וְדָמוֹ מִיַּד הַצֹּפֶה אֶדְרֹשׁ.“ (יחזקאל לג, פסוק ו)
    • רב החובל הלך לעמדת הצופה לקח ממנו את המשקפת והביט סביב.
  2. כינוי לנביא.

גיזרוןעריכה

  • מן צ-פ-ה, צָפָה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: lookout‏‏‏‏ ‏(1)
  • יוונית: σκοπός‏‏‏‏ (הגייה: סקוֹפּוֹס)
  • לטינית: scopus‏‏‏‏
  • ערבית: مشاهد‏‏‏‏

ראו גםעריכה