נָבִיא

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נביא
הגייה* navi
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ב־א
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ נְבִיאִים; נ׳ נְבִיאָה, נ"ר נְבִיאוֹת; נְבִיא־
  1. אדם המסוגל לתקשר עם אל.
    • ”וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה פָּנִים אֶל פָּנִים.“ (דברים לד, פסוק י)
    • ”וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת־יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא“ (שופטים ד, פסוק ד)
  2. בהשאלה: אדם המסוגל לחזות את העתיד.
    • איך אני יכול להגיד לך מתי ירד גשם? מה אני, נביא?
  3. לשון המקרא נביא שקר, אדם הטוען כי הוא מסוגל לתקשר עם אל, אך למעשה מדבר על דעת עצמו.
    • ”אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' וְלֹא־יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא, הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא־דִבְּרוֹ ה', בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא, לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ“ (דברים יח, פסוק כב)
  4. לשון המקרא [לא בשימוש] מתורגמן.
    • ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ.“ (שמות ז, פסוק א)

גיזרון

עריכה
  • מן נ־ב־א, ניבא, התנבא (אכדית: nabu, לקרוא). ארמית: נְבִיָּא; ערבית: נַבִּי. יש שקישרו לשורש נ־ב־ע, בחילוף א/ע.[1] [2]

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: נביא

סימוכין

עריכה
  1. ר' משה אשכנזי, הואיל משה שמואל א יח, י.
  2. מוזכר בתרגום השבעים,ולאחריו בספרי יוסף בן מתתיהו המרבה לייחס תואר זה שמשמש אצלו בהוראת (חוזה ראו סעיף ב') גם לאחר שהוכרז על תום תקופת ה'חיזוי' בישראל. ביוונית-עתיקה: כהלחם מילים פרו-פטיבו (προφητεύω) פרו (προ) בהוראת 'מה שלפני'+ פיטבו (φυτεύω‏‏‏‏) לזרוע (בשדה),לגרום,להכין. פרופטיבו (προφητεύω) בהוראת נביא,חוזה