חוזה
חוֹזֶה א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חוזה |
הגייה* | khoze |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ז־י/ה |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | ר׳ חוֹזִים; חוֹזֵה־, ר׳ חוֹזֵי־ |

- לשון המקרא הסכם מחייב בין שני צדדים או יותר, כך שכל צד חייב למלא את חלקו. לעתים קרובות מצויין בו העונש שיוטל על צד שיפר אותו.
- ”כִּי אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה...“ (ישעיהו כח, פסוק טו)
- ”השליח עשה חוזה עם אחד התלמידים, כי בשעה מאוחרת בלילה, כשתכלה רגל מן הישיבה, יניח אכסמפלאר אחד בתוך כל גמרא וגמרא“ (בחיינו ובעיתונותנו, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- האמן נתבע על ידי חברת התקליטים מכיוון שהפר את החוזה.
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. אכדית בהגיית אֻחְ-חֻזֻ uḫḫuzu היא תיבה רבת משמעויות אחת מהן בהוראת חוזה-נשואין', וגם בהוראת - 'להעמיס דבר יקר ערך' [1]
- לפי רוב החוקרים המודרניים[2], מן חָזָה 'ראה' בהוראת 'חזון משותף בין הצדדים', 'מטרה משותפת'. באזכור היחיד במקרא (לעיל), מדובר ב'חוזה עם שְׁאוֹל' והמילה 'חוזה' מקבילה ל'חָזוּת' ('עִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה' ... 3 פסוקים אחר-כך: 'חָזוּתְכֶם אֶת שְׁאוֹל לֹא תָקוּם'), מילה שישעיהו גם משתמש בה במובן הרגיל 'חזון'. עובדה זו מחזקת את טענת הפרשנות המודרנית: 'חוזה' ו'חזות' בהוראה פיוטית 'חזון משותף בין הצדדים'.
- ישנן דעות אחרות: למשל, רש"י, מצודות דוד ומצודות ציון מפרשים "חוזה"="גבול", (ראו גם חָזָה ב) בדומה למלה "מחוז" בביטוי מחוז חפץ. מלבי"ם מפרש: "אות לראות ולחזות בו".
צירופים
עריכהתרגום
עריכהמידע נוסף
עריכהראו גם
עריכהסימוכין
עריכה- ↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,"uḫḫuzu" , page - 179
- ↑ אבן שושן ערך חוזה, מילון קליין.
חוֹזֶה ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חוזה |
הגייה* | khoze |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ז־י/ה |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | ר׳ חוֹזִים |

- לשון המקרא אדם בעל יכולת לראות את אשר יהיה בעתיד.
- ”וַיָּקָם דָּוִד, בַּבֹּקֶר; וּדְבַר-יהוה, הָיָה אֶל-גָּד הַנָּבִיא – חֹזֵה דָוִד, לֵאמֹר.“ (שמואל ב׳ כד, פסוק יא)
- ”וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה, אֶל-עָמוֹס – חֹזֶה, לֵךְ בְּרַח-לְךָ [1] אֶל-אֶרֶץ יְהוּדָה; וֶאֱכָל-שָׁם לֶחֶם, וְשָׁם תִּנָּבֵא.“ (עמוס ז, פסוק יב)
- הרצל נחשב לחוזה המדינה.
גיזרון
עריכה- בימי קדם המילה רואה שימשה כמילה נרדפת לנביא, כנאמר: ”כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה.“ (שמואל א׳ ט, פסוק ט). מאחר והשורש ח־ז־י/ה מקביל לשורש ר־א־י/ה, ועוד במקרא הוא יוחד לראייה נבואית (כמו המילים מחזה וחזיון), התחלף השורש במילה זו מהשורש ר־א־י/ה לשורש ח־ז־י/ה.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: visionary, seer
- גרמנית: Vorhersager
- רוסית: предсказатель
ראו גם
עריכהחוֹזֶה ג
עריכה- שם פרטי לזכר, הנפוץ בעיקר אצל היספנים.
- "שָׁם אֵין בְּחִינוֹת אוּנִיבֶרְסִיטָה / וְאֵין דֵּקָן שֶׁל הַפָקוּלְטָה; / וְשָׁם נִרְאֶה כָּל יוֹם קוֹרִידָה / עִם דּוֹן חוֹזֶה־אַלְפוֹנְסוֹ שׁוּלְטְהַיִס." (וֵנֵצוּאֵלָה, מאת דן אלמגור)
גיזרון
עריכה- מספרדית: José – יוסי