הֵפֵר (גם: הֵפִיר)

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הפר, הפיר
שורש וגזרה פ־ר־ר, גזרת הכפולים
בניין הִפְעִיל
  1. שָׂם לְאַל, גָּרַם לְבִטּוּלוֹ שֶׁל דָּבָר.
    • ”וַיַּעַל מַלְאַךְ יְהוָה מִן הַגִּלְגָּל אֶל-הַבֹּכִים; וַיֹּאמֶר [...] לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם“ (שופטים ב, פסוק א)
    • ”...וַיָּפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, אֶל כָּל-תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם“ (יחזקאל מד, פסוק ז)
    • ”וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ, יָנִיא אוֹתָהּ, וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ...“ (במדבר ל, פסוק ט)
    • "וְאַף אם ברית האלוהית לא תָשִׂים רסן דומייה ברוחו לבל יהיה כְּמִתְאוֹנֵן וּמֵפִיר בריתָּהּ... שמשון בלוך, "שבילי עולם א'"
    • "וירגיש בנפשו את החובה לעשות הטוב והישר, בכל עת ובכל מקום ולסבבו, ולָסוּר מֵרע ולהפירֵהוּ..." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע א'", עמ' 41

גיזרון

עריכה
  • כבר ממגילת דמשק מופיעה לצד הצורה הכפולה גם בצורה "הֵפִיר"- על דרך נחי ע"ו. מקבילות לפועל זה גם באכדית: parāru, וכן בארמית: אָפֵיר.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה


השורש פרר
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית שבירה לחתיכות קטנות מאד
גזרה גזרת הכפולים
הופיע לראשונה בלשון המקרא

השורש פ־ר־ר הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים

עריכה
פ־ר־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵפֵר מֵפֵר יָפֵר הָפֵר לְהָפֵר
הֻפְעַל הוּפַר מוּפָר יוּפַר -אין- -אין-
פִּעֵל פּוֹרֵר מְפוֹרֵר יְפוֹרֵר פוֹרֵר לְפוֹרֵר
פֻּעַל פּוֹרַר מְפוֹרָר יְפוֹרַר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפּוֹרֵר מִתְפּוֹרֵר יִתְפּוֹרֵר הִתְפּוֹרֵר לְהִתְפּוֹרֵר