| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | אצטגנין |
| הגייה* | itstagnin |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון חז"ל חוזה בכוכבים ומגיד על פיהם.
- ”אמר אברהם לפני הקב"ה: נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן, אמר לו: צא מאיצטגנינות שלך שאין מזל לישראל“ (בבלי, מסכת שבת – דף קנו, עמוד א).
- "הַמֶּלֶךְ אִצְטַגְנִין הוּא, אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד בֶּן הֵימֶנָּה לֹא הָיָה אוֹמֵר טְלוּ קַלְמִין וּמֵילָנִין זוֹ לִבְנִי?" מנורת המאור דרבי יצחק אבוהב, החלק השני ביסורי רבים, פרק ראשון [שב]
- ”ראו איצטגניני פרעה וטעו“ (שמות רבה, פרשה א, סימן כד).
- ייתכן שמקור המילה במילה מלטינית: signum, שמשמעותה בין השאר אות משמים, סימן בכוכבים. המילה התגלגלה אל השפה העברית דרך לשון חז"ל.
