| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אצטגנין
|
| הגייה* |
itstagnin
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- לשון חז"ל חוזה בכוכבים ומגיד על פיהם.
- ”אמר אברהם לפני הקב"ה: נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן, אמר לו: צא מאיצטגנינות שלך שאין מזל לישראל“ (בבלי, מסכת שבת – דף קנו, עמוד א).
- "הַמֶּלֶךְ אִצְטַגְנִין הוּא, אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד בֶּן הֵימֶנָּה לֹא הָיָה אוֹמֵר טְלוּ קַלְמִין וּמֵילָנִין זוֹ לִבְנִי?" מנורת המאור דרבי יצחק אבוהב, החלק השני ביסורי רבים, פרק ראשון [שב]
- ”ראו איצטגניני פרעה וטעו“ (שמות רבה, פרשה א, סימן כד).
- ייתכן שמקור המילה במילה מלטינית: signum, שמשמעותה בין השאר אות משמים, סימן בכוכבים. המילה התגלגלה אל השפה העברית דרך לשון חז"ל.
