חזון

חָזוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חזון
הגייה*	khazon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ז־י/ה
דרך תצורה	משקל קַטְלוֹן
נטיות	ר׳ חֲזוֹנוֹת; חֲזוֹן־, ר׳ חֲזוֹנוֹת־; כ׳ חֲזוֹנִי, חֲזוֹנְךָ, חֲזוֹנֵךְ, חֲזוֹנֵנוּ; חֲזוֹנוֹתַי, חֲזוֹנוֹתֶיךָ, חֲזוֹנוֹתַיִךְ, חֲזוֹנוֹתֵינוּ

חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל, המתאר את תחיית המתים באחרית הימים

1. לשון המקרא מראה, דבר מה הנצפה בעין.

   • ”אֵין פֶּלֶא בַּדָּבּר עַד כָּאן: / חֲלוּק רוֹפְאִים עִם כִּיס קָטָן / חָזוֹן מְאֹד רָגִיל“ (יֵשׁ עִיר נִדַּחַת בַּגָּלִיל, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
   • ”לֹא מַחֲלָה קָשָׁה הִיא, אֶלָּא הֲמוֹן / חֲזוֹנוֹת בַּדִּים דִכְּאוּ נַפְשָׁהּ מְאֹד“ (מקבת, מאת ויליאם שקספיר, תרגום: שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
   • ”וְהָיָה כַּחֲלוֹם חֲזוֹן לַיְלָה הֲמוֹן כָּל הַגּוֹיִם הַצֹּבְאִים עַל אֲרִיאֵל וְכָל צֹבֶיהָ וּמְצֹדָתָהּ וְהַמְּצִיקִים לָהּ“ (ישעיהו כט, פסוק ז)

2. לשון המקרא בהשאלה מן (1): נבואה, בשורה בדבר העתיד או גורל צפוי.

   • ”וּבְחָשְׁבָם אוֹתוֹ לְנָבִיא, וַיְבַקְשׁוּ חָזוֹן מִמֶּנּוּ, וְחָזוֹן לֹא הָיָה אִתּוֹ“ (מחזיונות אביזוהר, מאת בוקי בן יגלי, בפרויקט בן יהודה)
   • ”טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה גַּם נְבִיאֶיהָ לֹא מָצְאוּ חָזוֹן מֵיהוה“ (איכה ב, פסוק ט)

3. עברית חדשה בהשאלה מן (2): מצב אידאלי שאליו מעוניינים להגיע, שאיפה לעתיד.

   • מנכ"ל החברה הציג באסיפה השנתית את חזונו לשנים הקרובות.

גיזרון

• המילה חָזוֹן מבוססת על השורש המקראי ח־ז־י/ה, (חָזָה) שעניינו ראייה, ובמקרא היא משקפת לרוב את מה שראה נביא בהתגלות אלוהית ומסר הלאה כבשורה על הצפוי בעתיד.
  מבחינה מורפולוגית, הבסיס להיווצרותה של חָזוֹן הוא המשקל הפרוטו־שמי qatalān*, המציין פעמים רבות שמות־עצם מופשטים. משקל זה הוא למעשה חיבור של המשקל הקדום qatal* עם הסיומת ān-.‏ qatalān* מופיע בעברית במספר שינויים, שעיקרם הנמכת תנועת ה־a הראשונה (החריג היחיד לכך הוא המילה שַׁבָּתוֹן, המשמרת תנועה זו) והפיכתה הגורפת של הסיומת ān- ל־וֹן. המשקל משתקף בעברית בצורות שונות: פעם אחת (בלבד) הוא מופיע בצורת קַטָּלוֹן (שַׁבָּתוֹן); פעמיים הוא מופיע בצורת קְטָלוֹן (רְעָבוֹן ופְּרָזוֹן); ובכל יתר הפעמים הוא מופיע בצורת קִטָּלוֹן (למשל שִׁבָּרוֹן וגִּלָּיוֹן). מילים מגזרת ל"ה המשקפות את qatalān* משויכות למשקל קִטָּלוֹן, אך הן מופיעות בעברית ללא חוקיות צורנית ברורה: חלק מהן מופיעות בצורת קִטָּלוֹן ללא כל שינוי (למשל הִגָּיוֹן ונִקָּיוֹן), בעוד שבאחרות נשמטת הה"א השורשית לחלוטין והאות השורשית הראשונה מנוקדת בקמץ (למשל הָמוֹן, רָצוֹן ועָוֹן). השורש ח־ז־י/ה משקף היטב אי־חוקיות צורנית זו: בעוד שהמילה חִזָּיוֹן משתייכת לקטגוריה הראשונה, חָזוֹן הנרדפת לה משתייכת לקטגוריה השנייה.^[1]

צירופים

• אין חזון נפרץ
• חזון יוחנן
• חזון לילה
• חזון נפרץ
• עוד חזון למועד

מילים נרדפות

• מַחֲזֶה, מַרְאֶה (1)
• חִזָּיוֹן, חָזוּת, מִקְסָם, נְבוּאָה (2)

תרגום

   מראה

איטלקית: vista‏‏‏‏ אינדונזית: nampak‏‏‏‏ אנגלית: sight‏‏‏‏ אפריקנס: gesig‏‏‏‏ גרמנית: Spektakel‏‏‏‏ הולנדית: aanblik‏‏‏‏ הונגרית: látvány‏‏‏‏ הינדי: दर्शन‏‏‏‏ יוונית: θέαμα‏‏‏‏ לטינית: visus‏‏‏‏ מנדרינית: 視野‏‏‏‏

סינית: 視野‏‏‏‏ ספרדית: vista‏‏‏‏ ערבית: مشهد‏‏‏‏ פולנית: widok‏‏‏‏ פורטוגלית: vista‏‏‏‏ פינית: näköala‏, näkökenttä‏‏‏‏ צ'כית: pohled‏‏‏‏ צרפתית: vue‏‏‏‏ רומנית: vedere‏‏‏‏ רוסית: вид‏‏‏‏ שבדית: anblick‏, syn‏‏‏‏

   נבואה

איטלקית: profezia‏‏‏‏ אירית: tairngreacht‏‏‏‏ אנגלית: prophecy‏, vision‏‏‏‏ ארמנית: մարգարեություն‏‏‏‏ בסקית: igarkizun‏, profezia‏‏‏‏ ברטונית: diougan‏‏‏‏ גרמנית: Prophezeiung‏‏‏‏ דנית: profeti‏‏‏‏ הולנדית: voorspelling‏‏‏‏ הונגרית: jóslat‏‏‏‏ טורקית: vahiy‏‏‏‏ לטינית: fatus‏‏‏‏

סווהילי: utabiri‏‏‏‏ סינית: 预言‏‏‏‏ ספרדית: profecía‏‏‏‏ ערבית: تَكَهُّن‏, تَنَبُّؤ‏, رُؤْيَة פולנית: proroctwo‏‏‏‏ פורטוגלית: profecia‏‏‏‏ פרסית: غيبگويی‏‏‏‏ צ'כית: proroctví‏‏‏‏ צרפתית: prophétie‏‏‏‏ קוריאנית: 예언‏‏‏‏ קטלאנית: profecia‏‏‏‏ קטלנית: profecia‏‏‏‏ רוסית: проро́чество‏‏‏‏ שבדית: profetia‏‏‏‏

   יעד

איטלקית: visione‏‏‏‏ אנגלית: vision‏‏‏‏ אסטונית: nägemus‏‏‏‏ בולגרית: ви́зия‏‏‏‏ גרמנית: Traumbild‏‏‏‏ הולנדית: visie‏‏‏‏ יוונית: όραμα‏‏‏‏ יפנית: 目標‏‏‏‏ מנדרינית: 展望‏‏‏‏ מקדונית: ви́зија‏‏‏‏

סווהילי: taswira‏‏‏‏ ספרדית: visión‏‏‏‏ ערבית: مَطْمَح‏, رُؤْيَة‏‏‏‏ פורטוגלית: objetivo‏‏‏‏ פינית: visio‏, haave‏‏‏‏ צ'כית: vize‏‏‏‏ צרפתית: aspiration‏‏‏‏ רומנית: viziune‏‏‏‏ רוסית: ви́дение‏‏‏‏ שבדית: vision‏‏‏‏

ראו גם

• חָזָה
• חוזי (פלט חזותי)
• תַּחֲזִית

הערות שוליים

1. ↑  לפרטים נוספים על המשקל השמי הקדום qatalān*, על צורותיו בעברית ועל השתייכותה של המילה 'חָזוֹן' אליו, ראו יהושע בלאו, תורת ההגה והצורות של לשון המקרא, עמ' 321-320 (2010); אבי הורביץ, עֶקְרוֹן = Aχχαρον| = Amqar(r)una, לשוננו לג, עמ' 24-18 (1968); Sabatino Moscati, Anton Spitaler, Edward Ullendorf & Wolfram von Soden, An Introduction to the Comparative Grammar of the Semitic Languages: Phonology and Morphology, p. 82 (1980); Paul Joüon & Takamitsu Muraoka, A Grammar of Biblical Hebrew, p. 262 (1996); Hans Bauer & Pontus Leander, Historische Grammatik der hebräischen Sprache des Alten Testamentes, p. 498-500 (1922). כן ראו: Joshua Fox, Semitic Noun Patterns, p. 179 (fn 2) (2003); Edward Lipinski, Semitic Languages: Outline of a Comparative Grammar, p. 221-222 (1997).

חִזּוּן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חיזון
הגייה*	khizun
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ז־ן
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות	ר׳ חִזּוּנִים; חִזּוּן־, ר׳ חִזּוּנֵי־; כ׳ חִזּוּנִי, חִזּוּנְךָ, חִזּוּנֵךְ, חִזּוּנֵנוּ; חִזּוּנַי, חִזּוּנָיו, חִזּוּנֶיהָ, חִזּוּנֵינוּ

1. לשון ימי הביניים [נדיר] קריאת דברי תפילה בקול רם בבית־הכנסת, לרוב כשליח הציבור ובאופן מוזיקלי; פעולתו של החַזָּן.

   • חיזונו של מנחם ערב מאוד לאוזן.

גיזרון

• אף שהפועל חִזֵּן נתחדש עוד בלשון התנאים (על דרך של גזירה מהמילה חַזָּן),^[1] המילה חִזּוּן נגזרה ממנו רק בימי־הביניים. הראשונים להשתמש במילה היו ככל הנראה המשוררים העבריים שהתגוררו בספרד בתקופת הכיבוש המוסלמי. אחת הדוגמאות המוקדמות לכך היא ספר שירי קודש בשם "סֵפֶר חִזּוּנִים" אשר כתב לוי אבן אלתבאן, משורר יהודי שפעל בספרד בסוף המאה האחת־עשרה. במאות שחלפו מאז הוסיפה המילה לשמש כינוי לקטעי תפילה עבור חזנים בבתי־הכנסת,^[2] אולם כיום השימוש בה נדיר.

תרגום

• אנגלית: chanting‏, intoning‏‏‏‏

ראו גם

• חזנות
• פיוט

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חזנות

הערות שוליים

1. ↑  מנחם מורשת, לקסיקון הפועל שנתחדש בלשון התנאים, עמ' 82 ו-160 (1980).
2. ↑  לדוגמה, בשנת 1585 פורסם בקונסטינופול (קושטא דאז) הספר "חזונים כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא", הכולל חיזונים רבים ומחזיק יותר משלוש מאות עמודים.