חַזָּןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חזן
הגייה* khazan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ז־ן
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ חַזָּנִים; חַזַּן־, ר׳ חַזָּנֵי־
  1. לשון חז"ל אדם שקורא את התפילות בבית הכנסת בקול רם או בניגון לפני קהל המתפללים.
    • ” ובימה של עץ באמצעיתה וחזן הכנסת עומד עליה והסודרין בידו וכיון שהגיע לענות אמן הלה מניף בסודר וכל העם עונין אמן ולא היו יושבין מעורבין אלא זהבין בפני עצמן וכספין בפני עצמן ונפחין בפני עצמן.“ (בבלי, מסכת סוכהדף נא, עמוד ב)
    • ”המונים המונים לבית הכנסת, כי חזן יתפלל בבית הכנסת ! ימים רבים לבלטרימנץ ללא חזן אמת יפה קול ומיטיב נגן.“ (בעבור נעלים, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)
  2. לשון חז"ל משגיח ומפקח בבית כנסת, בבית ספר ובבית דין.

גיזרוןעריכה

  • מילה מקבילה באכדית: hazannu מפקח ביישוב וגם איש פולחן. ובארמית:חַזָּנָא אולי מן חזה. [1] שמחווה ומראה לציבור את סדר התפילה או ההנהגה.
  • חזן - ܚܙܢ =ראש,נכבד. בארמית - גבוהה, ניב מסופוטמיה - "חזן קריתא" ="ראש עיר". ציטוט: "מרא ביתא זי על בביתה וחזן קריתא ובעל פקתא זי חזוהי ולא אחדוהי" [2].

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

למשמעות (1):

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שליח ציבור
  ערך בוויקיפדיה: חזנות

חִזֵּןעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חיזן
שורש וגזרה ח־ז־ן שלמים
בניין פִּעֵל


  1. שימש כחזן.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

  1. א' אבן שושן, המילון החדש, הוצאת קרית־ספר בע"מ, כרך א', עמוד 379.
  2. Beirut Decree and Starcky Tablet B.1.23-24