גבאי
גַּבַּאיעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גבאי |
| הגייה* | gabay |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־ב־ה א |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ גַּבָּאִים; גַּבָּאֵי־ |
- לשון חז"ל מי שממונה על איסוף כספים וטובין שעל בעליהם לתת חלק מאלה שברשותם לטובת הציבור או לאוצר המדינה. גובה מסים.
- הרועים והגבאין והמוכסין, תשובתן קשה (תלמוד בבלי, בבא קמא, דף צד, עמוד ב)
- גבאי צדקה בית שמאי אומרים נותנין את המעושר לשאינו מעשר ואת שאינו מעושר למעשר נמצאו כל האדם אוכלין מתוקן. ( משנה, מסכת דמאי, פרק ג, משנה א)
- כיוצא בו גבאי צדקה בזמן שאין להם עניים לחלק - פורטין לאחרים, ואין פורטין לעצמן. גבאי תמחוי בזמן שאין להם עניים לחלק - מוכרין לאחרים, ואין מוכרים לעצמן. (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ח, עמוד ב)
- אדם המנהל את ענייני בית־הכנסת. הגבאי אחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי הקוראים בתורה, חלוקת העליות לתורה והכיבודים השונים.
- הנער התרגש כאשר הגבאי הזמין אותו להוציא את ספר התורה מן הארון.
- במקור, עיקר תפקידו של הגבאי היה גביית כספים עבור בית־הכנסת, ומכאן שמו.
גיזרוןעריכה
- לשון חז"ל מהשורש הארמי "גבי".
תרגוםעריכה
- אנגלית:
- collector
- adminstrator of synagogue