אוצר
תוכן עניינים |
---|
אוֹצָרעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אוצר |
הגייה* | otsar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־צ־ר |
דרך תצורה | משקל קוֹטָל |
נטיות | ר׳ אוֹצָרוֹת, אוֹצְרוֹת־ |
אוצר של כלי זהב.
- אוסף של חפצים יקרי ערך.
- ”וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת הַכֹּל לָקָח; וַיִּקַּח אֶת כָּל מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה.“ (מלכים א׳ יד, פסוק כו)
- תיבת האוצר הכילה תכשיטים וממון רב.
- קופת המדינה.
- משרד האוצר קידם את הרפורמה בשוק ההון.
- לשון המקרא מקום שבו מצויים חפצים רבים.
- ”וַיְהִי לִיחִזְקִיָּהוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד הַרְבֵּה מְאֹד; וְאֹצָרוֹת עָשָׂה לוֹ לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְאֶבֶן יְקָרָה וְלִבְשָׂמִים וּלְמָגִנִּים וּלְכֹל כְּלֵי חֶמְדָּה.“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק כז)
- ”ורפת בקר ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן אין צריכין בדיקה“ (בבלי, מסכת פסחים – דף ח, עמוד א)
- בהשאלה: כמות גדולה של דברים.
גזרוןעריכה
- תיבת "אוצר" קרובה בהוראתה אל הפועל "נצר" במשמעות שמר , שממנו בא אף באכדית בהוראה זו-"בִית נִצְרְתִ" . רק באכדית , ולא בעברית או בארמית (שבמקום נצר בא בה נטר) בא חילוף הגאים כזה , של מ'-ו' , שיוכל לבאר למשל מבטא בבלי כגון "וֲוצַרתוּ" במקום "מצּרתו" ועל כן יש להניח , כי השמ העברי אוצר(ות), וכן בערבית דרומית "וצר" , שאולים מבבל .בהוראה קרובה במקרא : בית נכות ומסכנות , השאולות מבבל ו/או מאשור [1].
- אוצר משורש צר"ר בצרור[דרוש מקור]
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
- מטמון (1)
תרגוםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: אוצר |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוצרות |
סימוכיןעריכה
- ↑ משה דוד קאסוטו שם הספר: אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - א : אב - אתרים ירושלים מוסד ביאליק תש"י - 1950 עמוד: 165
אוֹצֵרעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אוצר |
הגייה* | otser |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־צ־ר |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | ר׳ אוצרים, נ׳ אוֹצֶרֶת, נ"ר אוצרות |
- אדם הממונה על האוצרות, לרוב במוזיאון או בתערוכה.
- האוצר אחראי על המצגים במוזיאון.
- אדם האוסף ואוגר חפצים.
גיזרוןעריכה
מן אצר
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: אוצר |