אוצר

תוכן עניינים	אוֹצָר - אוֹצֵר

אוֹצָרעריכה

אוצר של כלי זהב.

אוסף של חפצים יקרי ערך.
- ”וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת הַכֹּל לָקָח; וַיִּקַּח אֶת כָּל מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה.“ (מלכים א׳ יד, פסוק כו)
- תיבת האוצר הכילה תכשיטים וממון רב.
קופת המדינה.
- משרד האוצר קידם את הרפורמה בשוק ההון.
לשון המקרא מקום שבו מצויים חפצים רבים.
- ”וַיְהִי לִיחִזְקִיָּהוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד הַרְבֵּה מְאֹד; וְאֹצָרוֹת עָשָׂה לוֹ לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְאֶבֶן יְקָרָה וְלִבְשָׂמִים וּלְמָגִנִּים וּלְכֹל כְּלֵי חֶמְדָּה.“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק כז)
- ”ורפת בקר ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן אין צריכין בדיקה“ (בבלי, מסכת פסחים – דף ח, עמוד א)
בהשאלה: כמות גדולה של דברים.

תיבת "אוצר" קרובה בהוראתה אל הפועל "נצר" במשמעות שמר , שממנו בא אף באכדית בהוראה זו-"בִית נִצְרְתִ" . רק באכדית , ולא בעברית או בארמית (שבמקום נצר בא בה נטר) בא חילוף הגאים כזה , של מ'-ו' , שיוכל לבאר למשל מבטא בבלי כגון "וֲוצַרתוּ" במקום "מצּרתו" ועל כן יש להניח , כי השמ העברי אוצר(ות), וכן בערבית דרומית "וצר" , שאולים מבבל .בהוראה קרובה במקרא : בית נכות ומסכנות , השאולות מבבל ו/או מאשור ^[1].

אדם הממונה על האוצרות, לרוב במוזיאון או בתערוכה.
- האוצר אחראי על המצגים במוזיאון.
אדם האוסף ואוגר חפצים.

ערך בוויקיפדיה: אוצר

↑ משה דוד קאסוטו שם הספר: אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - א : אב - אתרים ירושלים מוסד ביאליק תש"י - 1950 עמוד: 165