הביט
הִבִּיט
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הביט |
| שורש וגזרה | נ־ב־ט א, גזרת חפ"נ |
| בניין | הפעיל |
- בָּחַן דֶּרֶךְ עֵינָיו דְּבַר-מָה.
- "הַבֵּט מִפְעַל רָמִים וַעְשׂוֹת/ יוֹתֵר מֵהֶם לִבָּךְ יָבֵר/ שעַד שֶׁיֹּאמְרוּ כָל-רוֹאֶיךָ" ("הַבֵּט מִפְעַל", ר' שמואל הנגיד)
- "אַבִּיטָה אֶל-אֶרץ אַף-אֵפֶן לְמָעְלָה –/ אֵין חָזוֹן, אֵין קֶשֶׁב – רַק סוּפָה וָלָיְלָה" ("הִרְהוּרֵי לָיְלָה", חיים נחמן ביאליק)
- ”רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה“ (תהילים צא, פסוק ח)
- ”אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל“ (ישעיהו לח, פסוק יא)
- ”וַאֲנִי אָמַרְתִּי נִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ; אַךְ אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ“ (יונה ב, פסוק ה)
- ”אֲסַפֵּר כָּל עַצְמוֹתָי; הֵמָּה יַבִּיטוּ, יִרְאוּ בִי“ (תהילים כב, פסוק יח)
- "וזה יושב בחנותו כל היום, ומביט בפתח חברו" (משנה תורה להרמב"ם, ספר קניין, הלכות שכנים, פרק ח')
- " ומיד רוח הקודש לובשת את הכוהן, ומביט בחושן, ורואה בו במראה הנבואה..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדים בו, פרק י"א)
גיזרון
עריכה- מן המקרא.
- השרש נ־ב־ט משמעו "הופעה ראשונית", כמו בשם נֶבֶט[דרושה הבהרה]. צרוף דומה של משמעויות ישנו בשורש צ־ו־ץ (במקור צ-י-ץ), ממנו נגזרות צץ, הציץ, וכן בשורש طلع בערבית (המתאר נביטה/יציאה והבטה) ובאחרים.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: look
- ערבית: نظر
- רוסית: глядеть, посмотреть
ראו גם
עריכה
| השורש נבט א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|