צץ
צָץ
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | צץ |
| שורש וגזרה | צ־ו־ץ, גזרת נע"ו/י |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא צֶמַח, פְּרִי החל לצמוח. נראו עליו הראשונים או ראשית הפרי (כתוצאה מנשירת הפרחים העוטים עליו).
- ”...וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי; וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.“ (במדבר יז, פסוק כג)
- ”הִנֵּה הַיּוֹם, הִנֵּה בָאָה יָצְאָה הַצְּפִרָה; צָץ הַמַּטֶּה, פָּרַח הַזָּדוֹן.“ (יחזקאל ז, פסוק י)
- ”אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו; כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ.“ (תהלים קג, פסוק טו)
- "'צץ' - הוציא ציץ והוא (ופירושו) קרוב לעשות פרי וגו'". (מצודות-דוד על יחזקאל ז' - פסוק י')
- הופיע לפתע, הגיח משום מקום.
- שיחקנו מחבואים בהפסקה, כשלפתע,חברי צץ מבין הסבך.
- חיפשתי את הדפים כל היום, לא מבין מאיפה הם צצו לי פתאום על השולחן.
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה| השורש צוץ | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|