צץ

צָץ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	צץ
שורש וגזרה	צ־ו־ץ, גזרת נע"ו/י
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא צֶמַח, פְּרִי החל לצמוח. נראו עליו הראשונים או ראשית הפרי (כתוצאה מנשירת הפרחים העוטים עליו).

   • ”...וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי; וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.“ (במדבר יז, פסוק כג)
   • ”הִנֵּה הַיּוֹם, הִנֵּה בָאָה יָצְאָה הַצְּפִרָה; צָץ הַמַּטֶּה, פָּרַח הַזָּדוֹן.“ (יחזקאל ז, פסוק י)
   • ”אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו; כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ.“ (תהלים קג, פסוק טו)
   • "'צץ' - הוציא ציץ והוא (ופירושו) קרוב לעשות פרי וגו'". (מצודות-דוד על יחזקאל ז' - פסוק י')

2. הופיע לפתע, הגיח משום מקום.

   • שיחקנו מחבואים בהפסקה, כשלפתע,חברי צץ מבין הסבך.
   • חיפשתי את הדפים כל היום, לא מבין מאיפה הם צצו לי פתאום על השולחן.

מילים נרדפות

• הציץ
• הגיח
• הופיע
• נגלה

ניגודים

• נטמר
• נחבא
• נסתר
• נעלם

תרגום

אנגלית: appear‏, rise ‏‏‏‏.

ראו גם

• צִיץ
• ציצית
• זָרח
• נָבט
• פָּרח