מֵזַח

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מזח
הגייה* mezakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־ו־ח
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מְזָחִים; מֵזַח־, ר׳ מִזְחֵי־
 
מזח סירות במרינה
  1. לשון המקרא אזור, חגורה; חוזק.
    • ”תְּהִי לוֹ כְּבֶגֶד יַעְטֶה וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ.“ (תהלים קט, פסוק יט)
    • ”עִבְרִי אַרְצֵךְ כַּיְאֹר בַּת תַּרְשִׁישׁ אֵין מֵזַח עוֹד.“ (ישעיהו כג, פסוק י)
  2. עברית חדשה רציף ארוך בניצב לשפת נמל או מעגן, המשמש לפריקה ולטעינה של כלי שיט.

גיזרון

עריכה
  • מילה שחודשה בעקבות פרשנות מודרנית לפסוק סתום מהמקרא.[1]

פרשנים מפרשים

עריכה
  • רש"י על ישעיהו כג י: "אין מזח" - אין לך עוד חוזק ואזור לשנס מתנים מזח לשון אזור כמו (תהלים קט יט) ולמזח תמיד יחגרה וכל אזור לשון חוזק.
  • מצודת ציון על ישעהיו כג י: "מזח" - ענין אזור וחגורה כמו ומזיח אפיקים רפה (איוב יב) ור"ל חוזק וזרוז כי החגור במתניו הוא מזורז ביותר.
  • מלבי"ם על ישעהיו כג י: "מזח". כמו ולמזח תמיד יחגרה (תהלים קט יט), אזור החוגר את הגוף [...] ומזה השאיל שם זה על גדותי האי, הנגבהים מתוך הים וחוגרים בעד הים בל יעלה על האי, שהוא המזח המגביה את האי, והחוגר בעד הים, ולא רחוק לבאר מ"ש שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה (איוב יב כא) שיהיה אפיקים מן כאפיקים בנגב, שירפה ויסיר המזח הסוגר בעד אפיקי מים, וישטפו חלקת נדיבים ובזה ישפך עליהם בוז, כי יצאו נקי מנכסיהם.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
   מזח לכלי שיט

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: מזח
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מזחים

סימוכין

עריכה

  תמר כץ, "על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו", לשוננו עו (תשע"ד), עמ' 77—59, הערה 96.