חיל
תוכן עניינים
חַיִלעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חיל |
| הגייה* | khayil |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־י־ל א |
| דרך תצורה | משקל קַיִל |
| נטיות | ר׳ חֲיָלִים; חֵיל־, ר׳ חֵילֵי־ |
- לשון המקרא יכולת להילחם, יכולת להאבק (גם בהשאלה).
- ”וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן.“ (שמואל א׳ לא, פסוק יב)
- לשון המקרא כישרון העשייה והיכולת להצליח.
- לשון המקרא הצלחה, רכוש, עֹושר וכבוד.
- לשון המקרא צבא.
- ”קוֹל רֶכֶב, קוֹל סוּס, קוֹל חַיִל גָּדוֹל.“ (מלכים ב׳ ז, פסוק ו)
- ”וּבֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם קָבַץ אֶת כָּל חֵילוֹ וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ.“ (מלכים א׳ כ, פסוק א)
- עברית חדשה מסגרת אירגונית בצבא של יחידות בעלות ציוד דומה ודרך לחימה דומה.
- חיל השריון מצויד בטנק המרכבה.
מקורעריכה
- מקרא.
צירופיםעריכה
תרגוםעריכה
חַיָּלעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חייל |
| הגייה* | khayal |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־י־ל א |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ חַיָּלִים |
- לשון ימי הביניים איש צבא, לוחם.
- ”[...] למעלת הקומנדאר אשר שולח עם החיילים למחוז סוריא יע"א שיהיה בעזרתנו [...].“ ("המגיד", 5 באוקטובר 1860, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”מכל פנות ארצה תאסוף חילי צבאיה וגם אנשי-חיל ממדינות אחרות תקבל בסבר פנים יפות, ותשלח אותם המערכה.“ ("עברי אנכי", 24 באוגוסט 1877, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- "אבל אני חייל – ואל תבכי לי ילדה." (אני שומע שוב, מאת שלמה ארצי)
- "אמצע הלילה בכפר / ירח מאיר לי על זמן שעבר / בסמטאות חייל שם מתפלל." (אמצע הלילה בכפר, מאת הראל מויאל)
- "הַשֶּׁמֶשׁ יִדֹּם בֵּין עַזָּה לְרָפִיחַ, / יָרֵחַ יַלְבִּין עַל פִּסְגַּת הַחֶרְמוֹן / פְּרָחִים בַּקָּנֶה וּבָנוֹת בַּצְּרִיחַ / יָשׁוּבוּ לָעִיר חַיָּלִים בְּהָמוֹן." (פְּרָחִים בַּקָּנֶה, מאת דודו ברק)
- בהשאלה (1): רגלי, כלי במשחק השחמט שיש ממנו שמונה מכל צבע ותנועתו מוגבלת.
גיזרוןעריכה
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: חייל |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיילים |
חִיֵּלעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ח־י־ל א |
| בניין | פִּעֵל |
- גִּיֵּס, צרף לצבא וסיפק את הציוד הצבאי.
מקורעריכה
עברית חדשה משורש מקראי.
תרגוםעריכה
- אנגלית: draft
ראו גםעריכה
| השורש חיל א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חִילעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־י־ל ב |
| דרך תצורה | משקל קִיל |
| נטיות | |
- רעד, עוית כאב.
מקורעריכה
- מקרא.
תרגוםעריכה
- אנגלית: tremble, convulsion
ראו גםעריכה
חֵיל גם חֵלעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חיל |
| הגייה* | khel |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ו־ל |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ חֵילִים; חֵיל־, ר׳ חֵילֵי־ |
.jpg)
- לשון המקרא חומה, קיר מגן המקיף את חומת המבצר.
- ”שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן.“ (תהילים מח, פסוק יד)
- ”הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים מַיִם סָבִיב לָהּ אֲשֶׁר חֵיל יָם מִיָּם חוֹמָתָהּ.“ (נחום ג, פסוק ח)
- ”רֵיחַ פַּרְדֵּסִי-אָבִיב / שִׁיר-צִלְצַל גַּמֶּלֶת. / חֵיל-חוֹלוֹת לַיָּם סָבִיב / צֵל שִׁקְמָה נוֹפֶלֶת.“ (הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
- מעקה לוחות סביב הסיפון הגלוי של אנייה.
- "במקומות אחדים על הסיפון קיים חל פתוח ואפילו מתפרק אשר עשוי צינורות או מוטות עגולים, שביניהם מחוברות שרשרות. אולם בדרך כלל בנוי החל מלוחות דקים." (יעקב רוזנטל, שיעורים בבניין אניות, 1984)
גיזרוןעריכה
- יתכן שהמילה נגזרה מחול, לשון הקפה.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
מובאות נוספותעריכה
- "מעקה (bulwark) - חלק הדופן שמעל הספון." (הועדה להדרכה ימית [...] של הסוכנות היהודית לא"י, ימאות מעשית, 1945)