חֲפִירעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חפיר
הגייה* khafir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־פ־ר א
דרך תצורה
נטיות ר׳ חפירים; חפיר־
  1. תעלה שנחפרה בקרקע סביב חומה, טירה או שאר סוגי ביצורים, כאלמנט נוסף שמטרתו להקשות על האויב לחדור פנימה.
    • אע"פ שהחפיר העתיק ביותר התגלה בעיר העתיקה "יריחו", החפירים מזוהים בדרך כלל עם ביצורי ימי הביניים, ובייחוד עם הטירות באירופה שרבות מהן היו מוקפות בחפירים מלאי מים.
 
חפיר סביב טירה


מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חפיר
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חפיר