צָבָאעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צבא
הגייה* tsava
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ב־א
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ צְבָאוֹת; צְבָא־, ר׳ צִבְאוֹת־
  1. לשון המקרא קבוצת אנשים מאורגנת שנחושה לפעול למען מטרה מסוימת.
    • ”וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם“ (שמות ז, פסוק ד)
    • ”מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל בָּא לַצָּבָא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד“ (במדבר ד, פסוק ג)
  2. (יש לשכתב פירוש זה): שם כולל לכוחות המזוינים של מדינה, או כל ישות פוליטית אחרת, האחראים על ביטחונה החיצוני.
    • ”וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ“ (בראשית כו, פסוק כו)
    • בישראל, כל נער בגיל שמונה עשרה מתגייס לצבא.
  3. לשון המקרא מקבץ פריטים רבים במערכת אחת. המשמשים יחד.

גיזרוןעריכה

  • מן הפועל צָבָא שמשמעו להתאסף למקום אחד.
  • לחלק מהפרשנים גם צבה ”וחניתי לביתי מצבה מעבר ושב“ (זכריה ט, פסוק ח)
  • גרסה של המילה מופיע במצרית הכתובה בכתב חרטומים בהגיית יְבִּיאוֹ jbi.w [1].

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגום ל־2עריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: צבא
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבא

צָבָאעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צבא
שורש וגזרה צ־ב־א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. (יאמר על-קהל, קבוצת אנשים) נאסף למקום מסוים ולמטרה מסוימת.
    • ”מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקֹד אוֹתָם כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד“ (במדבר ד, פסוק כג)
    • ירד ה' אלהים לצבוא על
    • ”וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד“ (שמות לח, פסוק ח)
    • החסידים צבאו על בית הרבי,

גיזרוןעריכה

  • מן המקרא

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה

צָבָא געריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא [לא בשימוש] זמן מוגדר ידוע וקצוב
    • ”הֲלֹא צָבָא לֶאֱנוֹשׁ על [עֲלֵי] אָרֶץ וְכִימֵי שָׂכִיר יָמָיו“ (איוב ז, פסוק א)

גיזרוןעריכה


מילים נרדפותעריכה

מידע נוסףעריכה

  • גם בפסוק ”דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַ‍ִם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲו‍ֹנָהּ “ (ישעיהו מ, פסוק ב) יש מסבירים שמדובר במילה זו.
  1. Journal of Near Eastern Studies ,Vol. 20, No. 1 (Jan. 1961), pp. 39 - Comparative Studies in Egyptian and Ugaritic ,by: William A. Ward