ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
צבא השמים
|
הגייה* |
tsva hashamayim
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
ביטוי
|
נטיות |
|
- לשון המקרא השמש, הירח, וכלל הכוכבים, הגלקסיות, וכל גרמי השמים הטבעיים הנראים לעין.
- ”וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל-צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא-צִוִּיתִי.“ (דברים יז, פסוק ג)
- ”וְנָמַקּוּ כָּל-צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם וְכָל-צְבָאָם יִבּוֹל כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה.“ (ישעיהו לד, פסוק ד)
- ”וַתִּגְדַּל עַד-צְבָא הַשָּׁמָיִם וַתַּפֵּל אַרְצָה מִן-הַצָּבָא וּמִן-הַכּוֹכָבִים וַתִּרְמְסֵם.“ (דניאל ח, פסוק י)מלא
- (יש לשכתב פירוש זה): מלאכים.
- ”וַיֹּאמֶר לָכֵן שְׁמַע דְּבַר-יְהוָה רָאִיתִי אֶת-יְהוָה ישֵׁב עַל-כִּסְאוֹ וְכָל-צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׁמֹאלוֹ.“ (מלכים א׳ כב, פסוק יט)
- מן המקרא, יש גם צבא לארץ: ”וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל-צְבָאָם.“ (בראשית ב, פסוק א)
- צבא הוא שם קיבוצי אך במקרא יש לו ריבוי צְבָאוֹת לצבא השמים לא נהוג לרבות.