כוכב

כּוֹכָב א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כוכב
הגייה^*	kokhav
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־כ־ב
דרך תצורה	משקל קוֹטָל
נטיות	ר׳ כּוֹכָבִים; כּוֹכַב־, ר׳ כּוֹכְבֵי־

[אסטרונומיה] שמש; גוף כדורי סופר־מסיבי של חומר (פלזמה) בחלל החיצון הניכר במידת הארתו על גבי רקיע השמים בשעות הלילה^[1]
- ”כִּי־בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַיָּם“ (בראשית כב, פסוק יז)
- ”"שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם“ (יואל ד, פסוק טו)
- "כמה כוכבים יצאו ויהא לילה? רבי פינחס בשם רבי אבא בר פפא כוכב אחד ודאי יום. שנים ספק לילה. שלשה ודאי לילה" (ירושלמי ברכות א ב)
- "כּוֹכָב נִדָּח אֶחָד זָרַח מֵאֲפֵלָה – הָאֶר־נָא, כּוֹכָבִי, דַּרְכִּי הָאֲבֵלָה!" ("כוכב נידח", חיים נחמן ביאליק)
- מערכת השמש מורכבת מכוכב אחד - השמש, משמונה כוכבי־לכת ומגופים קטנים נוספים.
- כל היסודות ביקום נוצרו בהיתוך גרעיני בליבם של כוכבים.
כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש במערכת השמש שבה אנו חיים.
- "שבעה כוכבים בעולם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה" (ספר יצירה, פרק ו', משנה ד')
מצולע קעור עם מספר בליטות מחודדות, לרוב בעל חמש בליטות (★).
- על דגל ארצות הברית מופיעים חמישים כוכבים.
- בעלון ההדרכה מסומנות הערות חשובות בכוכב.
בהשאלה: מדד סמלי כמותי לאיכות.
- אתמול התארחנו במלון חמישה כוכבים.
- המסעדה הפריזאית הקטנה זכתה בכוכב מישלן.

גיזרון

המילה משותפת לשפות רבות: כּוֹכְבָא (ארמית גלילית), ܟܘܟܒܐ (כוכבא, ארמית־סורית), كَوْكَب (כַּוְכַּבּ, ערבית), kwkb (ערבית דרומית), kōkab (אתיופית), kakkabu (אשורית), kbkb (אוגריתית), kabkabum (אמורית), kibšib (סוקוטרית). על פי השוואה לשפות אלו, נראה כי צורתה המקורית של המילה הייתה kabkabu*, הכפלה מבסיס ־kab*.

בעברית הקדומה חלה היבדלות של הבי"ת הראשונה אשר הפכה לוי"ו: kawkabu* (השווּ ללולב וטוטפות שבהן אירע תהליך מקביל). מאוחר יותר חל כיווץ של הדיפתונג אַאֻ (aw) לתנועת אוֹ (o) ארוכה (כַּווֻכב-כּוֹכב). השורש כ־ב־ב בארמית, אכדית וערבית עניינו שרפה ובעירה.

צירופים

נגזרות

מילים נרדפות

כוכב שבת, שמש (1)
כוכב חמה, חמה, מרקורי (2)

תרגום

אנגלית: star‏‏‏‏ (1, 3, 4), Mercury‏‏‏‏ (2) star‏, asterisk‏‏‏‏ (3)
ספרדית: estrella‏‏‏‏ (1, 3, 4); Mercurio‏‏‏‏ (2); estrella‏, asterisco‏‏‏‏ (3)
ערבית: كوكب‏‏‏‏ (הגייה: כַּוְכַּבּ), نجمة‏‏‏‏ (הגייה: נַגְ'מַה) (1), عطارد‏‏‏‏ (הגייה: עֻטָארִד) (2)
רוסית: звезда‏‏‏‏ (1, 3, 4), Меркурий‏‏‏‏ (2), звёздочка‏‏‏‏ (3)

מידע נוסף

↑ בעת העתיקה הבחינו בין גופים הנעים בשמים (השמש, הירח וכוכבי־הלכת הנראים במערכת השמש), ובין כוכבי־שבת רחוקים הנראים כנקודות בוהקות, ונשארים קבועים יחסית.

כיום, המילה "כוכב" משמשת במדע האסטרונומיה במשמעות "כוכב שבת", להבדיל מכוכב לכת (פלנטה) ומגופים שמימיים אחרים.

למרות זאת, בשפה המדוברת מתארת המילה כמעט כל גרם שמיים שהוא, לדוגמה: "האם ישנם חיים בכוכבים אחרים?".

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: כוכב

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כוכבים

השורש ככב

השורש כ־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

שים לב להופעת הדגש באות כ' ולהישמטותו.

נטיות הפעלים

כ־כ־ב	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	כָּכַב	כּוֹכֵב (ב׳ פעוּל: כָּכוּב)	יִכְכֹּב	כְּכֹב	לִכְכֹּב
נִפְעַל	-אַיִן-	-אַיִן-	-אַיִן-	-אַיִן-	-אַיִן-
הִפְעִיל	הִכְכִּיב	מַכְכִּיב	יַכְכִּיב	הַכְכֵּב	לְהַכְכִּיב
הֻפְעַל	הֻכְכַּב	מֻכְכָּב	יֻכְכַּב	-אין-	-אין-
פִּעֵל	כִּכֵּב	מְכַכֵּב	יְכַכֵּב	כַּכֵּב	לְכַכֵּב
פֻּעַל	-אַיִן-	-אַיִן-	-אַיִן-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְכַּכֵּב	מִתְכַּכֵּב	יִתְכַּכֵּב	הִתְכַּכֵּב	לְהִתְכַּכֵּב

כּוֹכָב ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כוכב
הגייה^*	kokhav
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־כ־ב (גזור שם)
דרך תצורה
נטיות	ר׳ כּוֹכָבִים; כּוֹכַב־, ר׳ כּוֹכְבֵי־; נ׳ כּוֹכֶבֶת, נ"ר כּוֹכָבוֹת; נ׳ כּוֹכֶבֶת־, נ"ר כּוֹכְבוֹת־

בלשון הדיבור אדם מצליח ומפורסם, לרוב מתחום הבידור.
- כוכב הקולנוע עומד להשתתף בסרט חדש.
- כוכבים רבים התנדבו להופיע בפרסומת הקוראת למיגור העוני בעולם.
- "כל אחד רוצה להיות כוכב [...] אם לא כוכב אז בדרן, אם לא בדרן אז מנחה, אם לא מנחה אז חקיין" ("כל אחד רוצה", שלום חנוך)
[סלנג] אדם מוזר, המתנהג באופן שונה מהמקובל.