מוּזָרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מוזר
הגייה* muzar
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ז־ו־ר א
דרך תצורה משקל מֻקְטָל
נטיות ר׳ מוָּזִרים; נ׳ מוּזָרָה, נ"ר מוּזָרוֹת
  1. חריג, שאינו מתאים לנורמות או למושגים המקובלים.
    • ”מה שעשתה שם המכשפה הלזו – לא ידוע. אפשר היה רק לשמוע מן החדר ההוא קולות מוזרים ומשונים, אנחות ובכיות: 'רחמו־נא! רחמו־נא!'“ (ראסל, מאת שלום עליכם, בפרויקט בן יהודה)
    • איזו תסרוקת מוזרה יש לה!
  2. משונה, שונה מהמצופה או מהמוכר בצורה מתמיהה.

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי וְנָכְרִי לִבְנֵי אִמִּי“ (תהלים סט, פסוק ט). המשמעות בפסוק אינה זהה למשמעות בה משמשת המילה כיום, אלא מקבילה למשמעות המילה זר.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה