זר
זָר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זר |
| הגייה* | zar |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ו־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ זָרִים |
- שבא מן החוץ, חיצוני.
- שונה מן הנהוג במקום.
גיזרון
עריכה- מן השורש ז־ו־ר.
- מעריכת ההמקור הכוהני מתברר כי המונח "זר" אינו מכוון לנוכרי שאינו מבני ישראל, אלא מציין כל מה שמחוץ למעגלי הכהונה והמשכן.לפיכך תיבת "זר" המקראית מתיחסת אל כל אדם מישראל, שאינו כהן [1]. (גם צורת הנקבה: "זרה", מכוונת למה שחורג מעולמו הסגור של המקדש. קטורת זרה היא זו הנעשית שלא על פי המתכונת המצווה ושלא על ידי כוהן) [2].
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה2
עריכהראו גם
עריכהזָר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זר |
| הגייה* | zar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ו־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ זָרִים |
- אדם שאינו מקורב נפשית למקום שבו הוא נמצא.
- ”וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, לְלִדְתִּי, וַתֵּלֶד, גַּם-הָאִשָּׁה הַזֹּאת; וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו, אֵין-זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת, זוּלָתִי שְׁתַּיִם-אֲנַחְנוּ, בַּבָּיִת.“ (מלכים א׳ ג, פסוק יח)
- ”יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא-פִיךָ; נָכְרִי, וְאַל-שְׂפָתֶיךָ.“ (משלי כז, פסוק ב)
- אדם שאינו יליד הארץ שבה הוא גר.
- אדם שאינו משתייך למקום שבו הוא שוכן, שאינו קשור לאף אחד מבני הסביבה.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכה- גר (1,2)
תרגום
עריכה
|
זֵר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זר |
| הגייה* | zer |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ו־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ זֵרִים; זֵר־, ר׳ זֵרֵי־ |
- לשון המקרא עיטור מקושט העשוי פרחים או עלים ומיועד להנחה על הראש בכדי לייחד אדם מסויים.
- ”וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ; וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב, סָבִיב.“ (שמות כה, פסוק יא)
- ”לְכֻלָּנוּ, לְכֻלָּנוּ / עַל רֹאשֵׁנוּ זֵר! / כָּל אַחַת מֵאִתָּנוּ / הַמַּלְכָּה אֶסְתֵּר!“ (מִשְׂחַק פּוּרִים, מאת לוין קיפניס בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”חַג לָהּ שָׂמֵחַ, / וְזֵר לָהּ פּוֹרֵחַ, / הַיּוֹם יוֹם הוּלֶדֶת לְ־...“ (הַיּוֹם יוֹם הוּלֶדֶת, מאת בן ציון רסקין בזֶמֶרֶשֶׁת)
- בהשאלה: מקבץ פרחים המאוגדים בצורה קישוטית תוך התחשבות בסוג הפרחים ובצבעם.
- "אִם רַק תָּבוֹאִי בְּחָמֵשׁ / אֶתֵּן לָךְ פֶּרַח / מִזֵּר הַשּׁוֹשַׁנִּים שֶׁבְּיָדִי." (אִם רַק תָּבוֹאִי בְּחָמֵשׁ, מאת עמוס אטינגר)
- "הִסְתַּכְּלוּ מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי בַּדֶּרֶךְ: / כָּל אֶחָד עוֹבֵר, חוֹטֵף, קוֹטֵף, קוֹלֵעַ לוֹ זֵר / לוּ הָיִיתִי חַיָּה אוֹ פֶּרַח / אָז הָיָה מַצָּבִי אָחֵר!" (ולס להגנת הצומח, מאת נעמי שמר)
גיזרון
עריכה- ממצרית-קדומה בהגיית דְגֵ'ר (ḏr) בהוראת גבול,סוף.החוקר יהושע מאיר גרינץ מוסיף כי במצרים הקדומה היה זה גלגל אבנים מסביב לקבר, הפועל זר (ḏr) שימש בהוראת עצר,עכב.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: זר פרחים |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זרי פרחים |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סידורי פרחים |
- אילון גלעד, מנין הגיעו שמות הפרחים, ואיך בכלל קושרים אותם יחד?, באתר "הארץ", 17/03/2021
זָר
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | זר |
| שורש וגזרה | ז־ו־ר |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- סחט דבר מה, מעך, לחץ.
ראו גם
עריכה- מזור (ב')