עטרה
עֲטָרָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עטרה |
| הגייה* | ׳atara |
| חלק דיבר | נקבה |
| מין | נקבה |
| שורש | ע־ט־ר |
| דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
| נטיות | עֲטֶרֶת־; ר׳ עֲטָרוֹת. |
- כֶּתֶר, קישוט יוקרתי המונח לראשו של האדם בכדי לכבדו וליחדו.
- ”וְלָקַחְתָּ כֶסֶף־וְזָהָב, וְעָשִׂיתָ עֲטָרוֹת; וְשַׂמְתָּ בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.“ (זכריה ו, פסוק יא)
- ”צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה; בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה־לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ.“ (שיר השירים ג, פסוק יא)
- ”וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.“ (אסתר ח, פסוק טו)
- בהשאלה: שורת אדמה או גדר סביב אילן.
- ”עֶשֶׂר נְטִיעוֹת מְפֻזָּרוֹת בְּתוֹךְ בֵּית סְאָה, חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה; הָיוּ עֲשׂוּיוֹת שׁוּרָה וּמֻקָּפוֹת עֲטָרָה, אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶם אֶלָּא לְצָרְכָּן.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק א, משנה ו)
- בהשאלה: שפת כלי גבוהה ועגולה.
- ”עֲטֶרֶת כִּירָה, טְהוֹרָה; טִירַת הַתַּנוּר, בִּזְמַן שֶׁהִיא גְבוֹהָה אַרְבָּעָה טְפָחִים, מִּטַּמְּאָה בְמַגָּע וּבָאֲוִיר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ה, משנה ג)
- (אנטומיה) קצה הזכרות, הבולט בצורתו משאר ארכו, ובו נמצא פתח המין.
- ”אֵלּוּ הֵן צִיצִין הַמְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה – בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רֹב הָעֲטָרָה.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יט, משנה ו)
- ”וּכְרוּת שָׁפְכָה, כֹּל שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד; וְאִם נִשְׁתַּיֵּר מֵהָעֲטָרָה אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, כָּשֵׁר.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ח, משנה ב)
- שם פרטי לנקבה.
- ”וַתְּהִי אִשָּׁה אַחֶרֶת לִירַחְמְאֵל וּשְׁמָהּ עֲטָרָה הִיא אֵם אוֹנָם.“ (דברי הימים א׳ ב, פסוק כו)
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה קישוט לראש
קצה הזכרות
|
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: עטרה |