מִגְבַּעַת

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמגבעת
הגייה*migba'at
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורשג־ב־ע
דרך תצורהמשקל מִקְטֶלֶת
נטיותר׳ מִגְבָּעוֹת; מִגְבַּעַת־, ר׳ מִגְבְּעוֹת־
מגבעת
  1. כובע בעל תיתורה שמרכזו מוגבה ומעוגל. המגבעת היא פריט לבוש לגברים – בעבר שימשה בעיקר גברים עירוניים וכיום בעיקר גברים במגזר החרדי.
  2. לשון המקרא כיסוי ראש גבוה. שימש לכוהנים.
    • ”וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת“ (שמות כח, פסוק מ)

גיזרון

עריכה
  • מקור המילה במקרא. קרוב אל גביע וגבע. תיבת: "מִגְבַּעַה" היא גילגולה הקודם של-"מגבעת". ר' יהודה אבן קריש הראה שמתקיימים חילופי הגאים ג'-כ' בשורשי המילות:'גבע'-'כבע', ובשל כך תיבות נרדפות הן[1].
  • הפועל - "חָבַשׁ" מקביל אל תיבת "מגבעת", כך גם בפסוק - "ויחבוש להם מגבעות". וכן "חבש כובע ישועה". ובזמנים קדומים הכובע והמגבעת היו כעין מצנפת ארוכה הנכרכת סביב הראש. ולכן קרוייה הפעולה הכרוכה בענידתם - חבישה -קשירה.
  • יוסף בן מתתיהו [2] מוסר כי מגבעת היא 'מצנפת'[3]. והחוקרים NIDOTTE , HALOT ואחרים, גורסים - מגבעת היא כיסוי ראש של כהנים הדיוטות עשוי שש בצורת טורבן ואפשר שהיו בה רצועות בד שחבשו בהן את המצנפת על הראש.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כובע
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כומתה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגבעת

הערות שוליים

עריכה
  1. רמב"ם. הכסף משנה בדעת הרמב"ם כלי המקדש פרק ח' הלכה ג
  2. קדמוניות ג, 158 תשמ"ג:89
  3. כן כתב הרמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ח' הלכה ב'"ומצנפת האמורה באהרון היא המגבעת.. אלא שכהן גדול צונף בה כמי שלופף על השבר (בהלכה יט "מקיפו ומחזירו כרך ע"ג כרך), ובניו צונפין בה ככובע ולפיכך נקראת מגבעת"