|
השורש י־ת־ר הוא שורש מגזרת נפ"יו.
| י־ת־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
|
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
נוֹתַר
|
נוֹתָר
|
יִוָּתֵר
|
הִוָּתֵר
|
לְהִוָּתֵר
|
| הִפְעִיל
|
הוֹתִיר
|
מוֹתִיר
|
יוֹתִיר
|
הוֹתֵר
|
לְהוֹתִיר
|
| הֻפְעַל
|
הוּתַר
|
מוּתָר
|
יוּתַר
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
יִתֵּר
|
מְיַתֵּר
|
יְיַתֵּר
|
יַתֵּר
|
לְיַתֵּר
|
| פֻּעַל
|
יֻתַּר
|
מְיֻתָּר
|
יְיֻתַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
נִתְיַתֵּר או נִתּוֹתַר
|
מִתְיַתֵּר או מִתּוֹתֵר
|
יִתְיַתֵּר או יִתּוֹתֵר
|
הִתְיַתֵּר או הִתּוֹתֵר
|
להִתְיַתֵּר או לְהִתּוֹתֵר
|
- חז"ל נהגו להטות שורש זה בבניין התפעל לפי שני דרכים:
- על פי דרך ייחודי לשורש זה בגזרת נפ"יו ובמשמעות של הישארות, לפי המקור: "היא אלא לרב הונא מאי והנשאר כדתניא דבי ר' ישמעאל שאם נשאר ומאי חטאת היא ארישא א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה גבי מנחה דכתיב והנותרת הכי נמי שאם ניתותר וכי תימא ה"נ" (תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת מעילה, דף ח')
- על פי גזרת השלמים ובמשמעות של הוספה או של הפיכה למיותר, לפי המקור: "אין אויר מחיצות מייתרו וכו' דמלשון זה כמגמע דהחצר לא נתייתר דלא הוי גדול יותר מקויים וז"א דכיון דנפרז נתגדל אלא דהייתור אין אוסרו משום דאית בה דיורין כז ד"ה מרקאמר וכח ומעסיה" (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת עירובין, דף י"ג)
|
