פתיחת התפריט הראשי

שׁוּלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שול
הגייה* shul
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ שׁוּלַיִם; ס"ר שׁוּלֵי־
  1. לשון המקרא קצה הבגד, שפת הבגד התחתונה.
    • ”וַיַּעֲשׂוּ עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל רִמּוֹנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי מָשְׁזָר“ (שמות לט, פסוק כד).
    • כובע טמבל הוא כובע בד דמוי קערה, בלא מצחיה ובלא שוליים בולטים.
  2. לשון חז"ל תחתית.
    • "שולי קערה ושולי אסקוטלא של זכוכית שהתקינן לתשמיש, טהורין." (משנה כלים לא א)
    • "תני ר' חייא: עדשים שבשולי קדרה סומך עליהן משום ערובי תבשילין." (ביצה טז א)
  3. עברית חדשה כל אחד משני צדי דרך או כביש. בדרך כלל בריבוי.
    • המשטרה מתירה לרוכבי דו־גלגלי לרכוב על שול ימין בלבד בצורה זהירה, איטית ומתחשבת.
  4. הרצועה הריקה סביב טקסט בדף של ספר, דף מחברת וכו'.
    • יש לי Word 2007 וכשאני מדפיס תעודה לתוכו היא תמיד מופיעה עם שוליים של 2.5 ס"מ מכל כיוון.
  5. בְּשׁוּלֵי – בצד, בסוף.
    • העמותה פועלת עם נוער נושר רובם ממשפחות מצוקה שבשולי החברה.

גיזרוןעריכה

  • השורש ש.ו.ל או נ.ש.ל בעברית משמעו ירידה, תחתית, נשל, "טוּמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ" (איכה).
  • בדומה לירכתים, לשולים במקורות לא קיימת צורת יחיד, הצורה ביחיד 'שול' היא תחדיש.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

ראו גםעריכה