אילן
אִילָן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אילן |
| הגייה* | ilan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ו־ל |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָן |
| נטיות | ר׳ אִילָנוֹת |
- לשון חז"ל צמח רב־שנתי בעל גזע בודד אשר ממנו צומחים ענפים מכוסי עלים.
- ”כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת; עַל פֵּרוֹת הָאִילָן אוֹמֵר, בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ו, משנה א)
- ”הוּא הָיָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוּ וְהוֹפְכַתּוּ עַל פָּנָיו“ (משנה, מסכת אבות – פרק ג, משנה יז)
- ”שָׂדֶה שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, נִזְרַעַת כָּל זֶרַע, וְאֵינָהּ נִטַּעַת כָּל נֶטַע; וְאֵין מְקַיְּמִין בָּהּ אִילָנוֹת, חוּץ מֵאִילָן סְרָק שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵרוֹת.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק יח, משנה ג)
- ”וַיְהִי עֶרֶב שַׁבָּת, הַחַמָּה בְּרֹאשׁ הָאִילָנוֹת –/ וּבְבֵיתָהּ לֹא נֵר וְלֹא סְעֻדָּה“ (אִמִּי, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה).
- שם פרטי לזכר.
- ”לכל הילדים ששמם אילן ואילנית תותר כניסה חופשית לשטח הקארניבאל.“ ("על המשמר", 24 במרץ 1967, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
