כתר
ערך זה עוסק בכֶתֶר, אביזר המסמל מלכות, ובפעלים מהשורש כ־ת־ר. לערך העוסק בכת"ר, ראשי תיבות ביהדות; ראו כת"ר.
כֶּתֶר עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כתר |
| הגייה* | keter |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ת־ר א |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ כְּתָרים; כֶּתֶר־, ר׳ כִּתְרֵי־ |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
| עשר הספירות |
|---|
|
כח"ב: כתר | חכמה | בינה |
- לשון המקרא כיסוי ראש יחודי המסמל את מעמדו של בן אצולה, אשר באופן מסורתי מורכב ממתכת יקרה (לרוב, ממשפחת הזהב) ומשובץ אבנים טובות.
- ”והנה נפתח שער גדול ויבוא מלך הדור בלבושו, כתר משובץ אבנים טובות על ראשו ובידו ספר אחד כולו מצופה זהב טהור“ (צדיקים וחסידים, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ־בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ“ (אסתר ו, פסוק ח)
- ”בשעה שהחמה זורחת וכל מלכי מזרח ומערב מניחים כתריהם בראשיהם ומשתחוים לחמה מיד כועס הקב"ה“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ז, עמוד א)
- בהשאלה: בית המלוכה או הגוף השלטוני המרכזי שבמדינה המתנהלת באופן מלוכני.
- הכתר הדני הוא הממלכה העתיקה בעולם.
- מלחמת העולם הראשונה החלה בשל התנקשות בחיי נסיך הכתר האוסטרי.
- ”מה יקרה אם ארץ־ישראל תהיה לדומיניון של הכתר הבריטי?“ (הדומיניון התשיעי, מאת חיים ארלוזורוב, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה: מקצוע מכובד או תכונה חיובית.
- ”ועתה אחרי אשר זכיתי לחרץ משפט ישר כזה, לא נשאר לי אפוא כ"א לכתוב הלל הגדול לכבוד עירנו, לכבוד ראשיה, מנהליה ויושביה, משכיליה ותינוקותיה, אז אנחל גם אני כבוד סופרים וכלם יתנו לי כתר תהלה!“ (הרהורים רעים, מאת מרדכי צבי מאנה, בפרויקט בן יהודה)
- ”והאיש אשר ייטב בעיני הקהילה וישא חן וחסד לפני ראשיה יושם כתר הרבנות בראשו“ (האחשתרנים, מאת שלום עליכם, בפרויקט בן יהודה)
- מבנה קשיח מלאכותי המודבק מעל שורש השן.
- השן הייתה כה רקובה, שהרופא המליץ לא להתקין עליה כתר אלא לעקרה.
- אחת משיני נשברה כשנחבלתי ונאלצתי להתקין עליה כתר.
- קישוט המעטר את חלקן העליון של חלק מהאותיות העבריות בכתב סת"ם. לכל אות מספר כתרים קבוע: שלושה, אחד או אפס. כתר בודד נראה כקו דק, ולכתר בקבוצה של שלושה כתרים נוסף מלבן קטנטן בראשו.
- בכתב סת"ם, האותיות שעטנ"ז ג"ץ מקבלות שלושה כתרים, האותיות בד"ק חי"ה מקבלות כתר אחד, ואילו האותיות מלאכ"ת סופ"ר אינן מקבלות ולו כתר יחיד.
- ”בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות“ (בבלי, מסכת מנחות – דף כט, עמוד ב)
- הקפת עיר בכוחות צבא במטרה למנוע מהיושבים כניסה ויציאה.
- צה"ל הטיל כתר על הכפר במטרה למנוע מהמחבלים לצאת לפיגוע.
- שמו של מטבע המשמש כהילך החוקי במדינות איי פארו, איסלנד, אסטוניה, דנמרק, נורבגיה, סלובקיה, צ'כיה ושבדיה ושימש בעבר במדינות נוספות.
- הכתר הדני הוא ההילך החוקי בדנמרק.
- ”תחת שאיש־איש מאתנו יעשה שבת לעצמו, יתן כל אחד ואחד מאתנו חמישה כתרים ונעשה קופה כללית של שלושים כתרים, חמישה־עשר רייניש, ונשלח אחד או שנים מאתנו השוקה ויביא אוכל לכולנו“ (אגב אורחא, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- [קבלה] הרובד העליון ביותר בספירות המיוחסת לאינסופיותו של הבורא.
- לשון חז"ל קיצור של כתר תורה, כינוי לכתב יד עתיק של התורה, כמו "כתר ארם צובא", "כתר דמשק" וכו'.
גזרון עריכה
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
- המילה מופיעה במקרא רק במגילת אסתר, אך מספר מילים השורש כ־ת־ר כגון 'כִּתֵּר', 'הִכְתִּיר' ו'כּוֹתֶרֶת' מופיעות בספרים אחרים.
מובאות נוספות עריכה
1 עריכה
- ”בחורף שנת 1852 ביום השני לירח דצמבר, כאשר ידעת, הפך נפּוליון משורש את ממשלת העם בצרפת וישׂם כתר מלכות בראשו“ (רחמי־אם, מאת יהודה לייב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- ”והיא לא תדע, כי העלם הנחמד נושא כתר, כי מלך מלכים הוא, היא יודעת אך את אהבתה“ (ונוס ושולמית, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
3 עריכה
- "בשלושה כתרים נכתרו ישראל - כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות: כתר כהונה - זכה בו אהרן [...] כתר מלכות - זכה בו דוד [...] כתר תורה - הרי הוא מונח ועומד ומוכן לכל [...] כל מי שירצה, יבוא ויטול" (משנה תורה, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק א')
5 עריכה
- ”הוא נכנס גם לפרדס, דרש על כתרי־אותיות וגילה סתרי־התורה; בא לעסוק במעשה־מרכבה, ביקשו מלאכי השרת לדחפו, קרא להם הקדוש־ברוך־הוא: הניחו לו לעקיבא, שראוי הוא להשתמש בכבודי!“ (תקוה ופחד, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
תכשיט המונח על הראש
|
ראו גם עריכה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
 ערך בוויקיפדיה: כתר |
| ערך בוויקיפדיה: כתר (רפואת שיניים) |
| ערך בוויקיפדיה: כתר (מטבע) |
| ערך בוויקיפדיה: ספירה (קבלה) |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כתרים |
| השורש כתר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
כִּתֵּר א עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | כיתר |
| שורש וגזרה | כ־ת־ר א, שלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- הקיף, היה מסביב לכל צדדיו של דבר, ובמיוחד הקיף עיר או כוח לוחם בעת קרב.
- אחד המהלכים המכריעים במלחמת יום הכיפורים היה הצלחתו של צה"ל לכתר את הארמייה השלישית.
- "על הרים עולה הבוקר / בשבילים רועה יוֹרְדָה / עדרים כיתרו השוקת / בהמית תודה" ("אל העין", אוריאל אופק)
- ”סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים, אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי“ (תהלים כב, פסוק יג)
- ”עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה וְלֹא יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל.“ (חבקוק א, פסוק ד)
מובאות נוספות עריכה
- "ואנשי חיל, אחוזי חרב, כתרו את העלם, הלקוח למות, ויוליכוהו אל המשמר" ("אשמת שומרון", אברהם מאפו)
- "הילדים הקטנים, היו הראשונים, אשר ראו ויכירו את אביהם, וברגע קטן כבר כתרו אותו ויתרפקו עליו מכל עברים..." ("נגד הזרם", ישעיהו ברשדסקי)
- "כִּתְּרוּ אֶת־בִּנְיָמִן הִרְדִיפֻהוּ, מְנוּחָה הִדְרִיכֻהוּ, עַד נֹכַח הַגִּבְעָה מִמִּזְרַח־שָׁמֶשׁ: וַיִּפְּלוּ מִבִּנְיָמִן שְׁמֹנָה־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ" (שופטים כ, מג־מד)
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
| השורש כתר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
כִּתֵּר ב עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | כיתר |
| שורש וגזרה | כ־ת־ר ב, שלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- ספרותי חיכה, דעתו הייתה נתונה לדבר העומד להתרחש (נדיר מחוץ לצירוף כתר לי זעיר).
- "כַּתַּר מְעַט, מָוֶת, וְיָדֶיךָ אֱסֹף!" ("בימי יקותיאל", רבי שלמה אבן גבירול)
גיזרון עריכה
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ" (איוב לו ב). נוהגים לבארה לפי משמעות השרש כ־ת־ר בארמית, שעניינה המתנה.
פרשנים מפרשים עריכה
- רש"י: "כתר לי זעיר ואחוך - כולו לשון ארמי, הוא 'הוחל לי מעט ואגידך'; כתר לשון הוחל, כאשר תירגם יונתן: 'ולתורתו איים ייחלו' (ישעיהו מב, ד) יכתרון"
- מצודת דוד: "כתר לי - המתן לי"
- מצודת ציון: "כתר - ענין המתנה, כי 'ולתורתו איים ייחלו' (ישעיהו מב, ד) ת"י יכתרון"
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: wait
| השורש כתר ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
כֻּתַּר עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | כותר |
| שורש וגזרה | כ־ת־ר א, שלמים |
| בניין | פֻּעַל |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- הוקף, היו דברים מסביב לכל צדדיו, ובמיוחד על ידי כוח לוחם בעת מלחמה.
- לאחר שהגדוד כותר מכל עבריו, לא נותר למפקד אלא להיכנע.
- בקרב קנה צבא חניבעל ניצח ניצחון מוחץ על אף שהיה בנחיתות מספרית, לאחר שהלגיונות הרומאיים כותרו בתנועת מלקחיים.
- "ידי בתוך ידו של אבא מכותרת / אל העולם אני נושאת פניי" ("בת כנרת", איתן אורן)
מובאות נוספות עריכה
- "על שלושה פשעי דמשק / על ארבעה לא אשיבם / על מעוז שעמד מכותר / על טילים בשדותיו של הכפר" ("על שלושה פשעי דמשק", זרובבלה ששונקין)
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: besieged, surrounded
ראו גם עריכה
| השורש כתר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|