נזר
נֵזֶר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נזר |
| הגייה* | nezer |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ז־ר |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ נְזָרִים; נֵזֶר־, ר׳ נִזְרֵי־; כ׳ נִזְרוֹ |
- לשון המקרא תכשיט שעיטר את מצנפתו של מלך או כהן גדול; עטרה, כתר.
- ”וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ וְנָתַתָּ אֶת נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ עַל הַמִּצְנָפֶת.“ (שמות כט, פסוק ו)
- ”וַיּוֹצִיאוּ אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּתְּנוּ עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וְאֶת הָעֵדוּת וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ יְהוֹיָדָע וּבָנָיו וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ.“ (דברי הימים ב׳ כג, פסוק יא)
- לשון המקרא הינזרות, נזירות.
- (בוטניקה) ציצית דמוית כתר בראשו של פרח או זרעון.
- "יש צמחים בעלי כנפיות, כלומר - לזרעים כנף קרומית, יש בעלי נזר (כתר) קרומי ויש בעלי ציצית שערות." (המרכז לטכנולוגיה חינוכית, מחזור הרבייה - הפצת הזרעים, אין תאריך)
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: tiara (1)
נָזַר
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | נ־ז־ר |
| בניין | |
- פרש ונבדל. התרחק.
- ”דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי“ (ויקרא כב, פסוק ב)
- ”זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים עָזְבוּ אֶת אדני נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נָזֹרוּ אָחוֹר“ (ישעיהו א, פסוק ד)
- ”אֲשֶׁר נָזֹרוּ מֵעָלַי בְּגִלּוּלֵיהֶם כֻּלָּם.. וְיִנָּזֵר מֵאַחֲרַי וְיַעַל גִּלּוּלָיו אֶל לִבּוֹ“ (יחזקאל יד, פסוקים ה–ז)
- נדר להיות נזיר,קיבל על עצמו נזירות.
- ” שאין נוזרים לשעות“ (משנה, מסכת נזיר – פרק א, משנה ג)
- ”אילו הייתם יודעים שבית המקדש חרב הייתם נוזרים אמרו לו לא והתירן נחום המדי וכשבא הדבר אצל חכמים אמרו לו כל שנזר' עד שלא חרב בית המקדש נזיר“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ה, משנה ד)
גיזרון
עריכה- שורש מקראי נ־ז־ר