נכרי

נָכְרִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נוכרי
הגייה*	nokhri
חלק דיבר	תואר ושם-עצם
מין	זכר
שורש	נ־כ־ר ב
דרך תצורה	נכר + ־ִי
נטיות	נ׳ נָכְרִית או נָכְרִיָּה, ר׳ נָכְרִים, נ"ר נָכְרִיּוֹת

1. זר, שאיננו בן המקום; לא מוכר.

   • ”יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא-פִיךָ; נָכְרִי, וְאַל-שְׂפָתֶיךָ.“ (משלי כז, פסוק ב)

2. שאיננו יהודי.

   • שפחה נוכרית בבית ישראל, המבשלת בשביל הישראלים, נוהגין להקל. -(קיצור שולחן ערוך לח -ז)

3. של לא-יהודים.

   • ”כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.“ (שמות יח, פסוק ג)
   • ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲדֹנָיו, לֹא נָסוּר אֶל-עִיר נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה; וְעָבַרְנוּ, עַד-גִּבְעָה.“ (שופטים יט, פסוק יב)

גיזרון

לשון המקרא.

צירופים

• פאה נכרית
• חלב נכרי
• פת נכרי
• מגוב נוכרי

מילים נרדפות

• גוי (2)
• זר (1)

ניגודים

• יהודי (2)
• קרוב (1)

תרגום

• אנגלית: gentile‏‏‏‏
• נורבגית: fornem‏‏‏‏
• פינית: ei-juutalainen‏‏‏‏

מידע נוסף

• י"א נכרי - אין היכר. מצוי בתורה בשימוש הפועל התנכר

ראו גם

• זָר
• נִכּוּר
• נֵכָר
• התנכר

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: גוי