יש להוסיף לדף זה את הערכים: נִכָּר, נִכַּר.

נֵכָר עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נכר
הגייה* nekhar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־כ־ר
דרך תצורה
נטיות
  1. גלות, ארץ זרה, מקום שאינו סביבתו הטבעית או המתבקשת של האדם
    • כל-זמן שהגיטו היה קיים וגם בַּנֵּכָר היתה לנו פנה אחת קטנה, צרה, שלנו, או כמעט שלנו, היתה שַבָּתֵנוּ נשמרת - (בנכר / אלתר דרויאנוב)
    • ממקום מושבה באיטליה מנסה מורן אטיאס, שגרירתנו בנכר, לנהל מערך הסברה פרטי משלה - ("מורן אטיאס שגרירתנו בנכר" - אתר mako - ערוץ 2)
  2. שוֹנוּת, אחֵרוּת, נוכריוּת
    • ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח: כָּל-בֶּן-נֵכָר, לֹא-יֹאכַל בּוֹ.“ (שמות יב, פסוק מג)
    • ”בַּהֲבִיאֲכֶם בְּנֵי-נֵכָר, עַרְלֵי-לֵב וְעַרְלֵי בָשָׂר, לִהְיוֹת בְּמִקְדָּשִׁי, לְחַלְּלוֹ אֶת-בֵּיתִי--בְּהַקְרִיבְכֶם אֶת-לַחְמִי, חֵלֶב וָדָם, וַיָּפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, אֶל כָּל-תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם.“ (יחזקאל מד, פסוק ז)

גיזרון עריכה

  • מקראי. מקבילות בשפות אחרות באותה משמעות: אכדית: nakāru בהוראת מוזר, נכרי, אויב. ארמית: נכרי (מקביל לעברית: נוכרי), סורית: ܢܘܼܟ݂ܪܵܝܵܐ (נוּכְרָיָא).
  • ככל הנראה ההוראה המקורית של השורש הייתה: בולט, ניכר, ומשם הושאל לדבר זר ולא שייך.[1]

צירופים עריכה

  • אלוהי נכר
  • ארץ נכר
  • בן נכר

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


השורש נכר

השורש נ־כ־ר הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים עריכה

נ־כ־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִכַּר נִכָּר יִנָּכֵר הִנָּכֵר לְהִנָּכֵר
הִפְעִיל הִכִּיר מַכִּיר יַכִּיר הַכֵּר לְהַכִּיר
הֻפְעַל הֻכַּר מֻכָּר יֻכַּר -אין- -אין-
פִּעֵל נִכֵּר מְנַכֵּר יְנַכֵּר נַכֵּר לְנַכֵּר
פֻּעַל נֻכַּר מְנֻכָּר יְנֻכַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַכֵּר מִתְנַכֵּר יִתְנַכֵּר הִתְנַכֵּר לְהִתְנַכֵּר
  1. ר' משה אשכנזי, הואיל משה שמואל א כג, ז. הוא גם הקביל שם לשורש ג־ו־ר בחילוף ג/כ.