הכיר
הִכִּיר
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הכיר |
| שורש וגזרה | נ־כ־ר, גזרת חפ"נ |
| בניין | הִפְעִיל |
- הִתְוַדַּע לְזֶהוּתוּ שֶׁל דָּבָר אוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, הִשִּׂיג מֵידַע וְהַבְחָנָה עַל מַהוּתוֹ שֶׁל־.
- ”וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו, וַיַּכִּרֵם“ (בראשית מב, פסוק ז)
- ”וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה...“ (עזרא ג, פסוק יג)
- "וכן אם הִכִּירוּ העדים את בעל השור..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר נזקים, הלכות נזקי ממון, פרק ה')
- "גְּאוֹן אֵל לְסַפֵּר לְשׁוֹנִי. וּפִי שַׁחַר אָעִירָה/ וְהוֹד נִפְלָא מֵעֵינַי. בְּעֵין לִבִּי אַכִּירָה..." יצחק אבן גיאת, "יושב תהילות"
- "עלמה יפה וטובת מראה [...] נסתכלתי בה וְהִכַּרְתִּיהָ..." מנדלי מוכר ספרים, "סוסתי", כרך כ"א, עמ' 353
- עברית חדשה נָתַן גֻּשְׁפַּנְקָה לֶהֱיוֹת דָּבָר, הֶעֱנִיק לוֹ תֹּקֶף.
- בתאריך כ"ט בנובמבר הכירו בישראל כשלושים ושלוש מדינות.
- בשנת 1969, הכיר משרד הפנים בדימונה כעיר.
- עָרַךְ פְּגִישָׁה בֵּין־, עפ"ר אִם זָרִים הֵמָּה.
- מנהל המפעל הכיר בין העובד הֶחדש לבין העובדים הוותיקים.
- לשון חז"ל בהשאלה בָּא בְּמִשְׁגָּל.
- "עד שאמרה לו הרי אני שפחה לך לרחוץ רגלי עבדי אדוני אעפ"כ כנסה ולא הִכִּירָהּ עד שהביאה שתי שערות" (תלמוד ירושלמי, סדר נשים, מסכת יבמות, דף ע"א, פרק י"ג)
- לשון המקרא נָתַן לוֹ יִתְרוֹן עַל פְּנֵי־.
- לשון המקרא הֵבִין וְתָפַשׂ בְּדַעְתּוֹ.
גיזרון
עריכה- 1. לשון המקרא
- 2. נוצרה מתרגום המילה recognize באנגלית.
- 6. ההיכרות והידיעה המביאה ליחס המתאים. עוד ראו חז"ל הסבירו שמשמעו כפשוטו שעליו אכן להכיר אם הוא בכורו.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה| השורש נכר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|