הֵבִין

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הבין
שורש וגזרה ב־י־ן
בניין הִפְעִיל
  1. קלט משמעות של דבר. תפס בשכלו.
    • ”הֲלוֹא תֵדְעוּ הֲלוֹא תִשְׁמָעוּ הֲלוֹא הֻגַּד מֵרֹאשׁ לָכֶם הֲלוֹא הֲבִינֹתֶם מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ.“ (ישעיהו מ, פסוק כא)
    • הָבִינוּ פְתָאיִם עָרְמָה; וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב.“ (משלי ח, פסוק ה)
    • ”יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין-בָּהֶם כָּל-מוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּילִים בְּכָל-חָכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע...“ (דניאל א, פסוק ד)
    • ”וּבָאתִי לַהֲבִינְךָ אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כִּי-עוֹד חָזוֹן לַיָּמִים.“ (דניאל י, פסוק יד)
    • ”והצדיק הבין את הרמז, ולא הלך עוד אל בית-המדרש ויצא תיכף ומיד בגולה.“ (בין שני הרים, מאת יצחק ליבוש פרץ, בפרויקט בן יהודה)
    • רק חלק מן התלמידים הבינו את כללי הדקדוק שהמורה לימדה היום בשיעור.

גיזרון

עריכה
  • גזירה לאחור מן הצורה יָבִין, אשר הייתה במקורה צורת עתיד בבניין קל. דבר זה קרה במספר פעלים מגזרת ע"ו.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: הבנה


השורש בין

השורש ב־י־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

עריכה
ב־י־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּן בָּן יָבִין בִּין לָבִין
נִפְעַל נָבוֹן נָבוֹן יִבּוֹן הִבּוֹן לְהִבּוֹן
הִפְעִיל הֵבִין מֵבִין יָבִין הָבֵן לְהָבִין
הֻפְעַל הוּבַן מוּבָן יוּבַן -אין- -אין-
פִּעֵל בּוֹנֵן מְבוֹנֵן יְבוֹנֵן בּוֹנֵן לְבוֹנֵן
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבּוֹנֵן מִתְבּוֹנֵן יִתְבּוֹנֵן הִתְבּוֹנֵן לְהִתְבּוֹנֵן

הערה

עריכה
  • בצורת הֶעבר של בניין קל, מופיעה הטיה עם תנועה חוצצת: ”בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ, אֲנִי דָּנִיֵּאל, בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים...“ (דניאל ט, פסוק ב). אולם האקדמיה ללשון העברית פסלה הטיה זו, שורש זה ושורשי ע"וי יוטו בלא תנועה חוצצת בזמן העבר; בָּנוּ, בַּנְתִּי, בַּנְתְּ וכו'...

כללי האקדמיה בהטיית פעלים שונים מהגזרות ע"ע וע"וי