הכר
יש להוסיף לדף זה את הערך: הֻכַּר.
הֶכֵּר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | היכר |
| הגייה* | Heker |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־כ־ר, גזרת חפ"נ |
| דרך תצורה | משקל הֶקְטֵל |
| נטיות | ר׳ הֶכֵּרִים |
- זיהוי; הבחנה; הכרה.
- פניו הושחתו ללא היכר.
- לכלב יש סימן היכר של כתם לבן על המצח.
גיזרון
עריכה- שם פעולה מן הכיר.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: recognition
| השורש נכר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|