הִתְנַכֵּרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התנכר
שורש וגזרה נ־כ־ר
בניין הִתְפַּעֵל
  1. לשון המקרא נתן יחס שלילי לאחר: התנהג כאילו הוא נכרי, ואיננו מכירו.
    • ”וַיַּרא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּירֵם, וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת“ (בראשית מב, פסוק ז)
  2. לשון המקרא שינה את מראהו שלא יכירוהו.
    • ”וַיְהִי כְבֹאָהּ וְהִיא מִתְנַכֵּרָה[...]וַיֹאמֶר בּוֹאִי אֵשֶׁת יְרָבְעָם לָמָה זֶה אַת מִתְנַכֵּרָה (מלכים א׳ יד, פסוקים הו)

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • יש הקושרים את השורש להכיר, נעשה כאיננו מכיר, או כאיננו מוכר, שינה את מראיהו לבלתי הכר.
  • הקשר בולט בפסוק ”גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֵּר נַעַר“ (משלי כ, פסוק יא)

ראו גםעריכה

השורש נכר

השורש נ־כ־ר הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעליםעריכה

נ־כ־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִכַּר נִכָּר יִנָּכֵר הִנָּכֵר לְהִנָּכֵר
הִפְעִיל הִכִּיר מַכִּיר יַכִּיר הַכֵּר לְהַכִּיר
הֻפְעַל הֻכַּר מֻכָּר יֻכַּר -אין- -אין-
פִּעֵל נִכֵּר מְנַכֵּר יְנַכֵּר נַכֵּר לְנַכֵּר
פֻּעַל נֻכַּר מְנֻכָּר יְנֻכַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַכֵּר מִתְנַכֵּר יִתְנַכֵּר הִתְנַכֵּר לְהִתְנַכֵּר