הִתְנַכֵּלעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התנכל
שורש וגזרה נ־כ־ל
בניין הִתְפַּעֵל
  1. פעל או תכנן לגרום רעה בעורמה.
    • ”וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ“ (בראשית לז, פסוק יח)
    • ”הָפַךְ לִבָּם לִשְֹנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו“ (תהלים קה, פסוק כה)
  2. (בשפת הדיבור) היצר צעדיו של אדם. גרם רעות רבות או אי נעימויות, בפרק זמן ארוך.
    • הבוס שלי התנכל אלי במשך כל תקופת עבודתי במפעל.

גיזרוןעריכה

שורש מקראי.

מילים נרדפותעריכה

מידע נוסףעריכה

  • בבראשית לז היה נכון יותר לכתוב ויתנכלו בו או ויתנכלו לו (מדרש שכל טוב)

נגזרותעריכה


השורש נכל

השורש נ־כ־ל הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

נ־כ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָכַל נוֹכֵל
נִפְעַל -אין-
הִפְעִיל -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל נִכֵּל מְנַכֵּל יְנַכֵּל נַכֵּל לְנַכֵּל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַכֵּל מִתְנַכֵּל יִתְנַכֵּל הִתְנַכֵּל לְהִתְנַכֵּל

ראו גםעריכה