זָמַם א עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא זמם
שורש וגזרה ז־מ־ם א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. תכנן לעשות רע לאחר.
    • ”וַעֲשִׂיתֶם לוֹ, כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו; וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ“ (דברים יט, פסוק יט).
  2. במקרא, נדיר, תכנן לבצע פעולה.
    • ”כִּי כֹה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, כַּאֲשֶׁר זָמַמְתִּי לְהָרַע לָכֶם בְּהַקְצִיף אֲבֹתֵיכֶם אֹתִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת; וְלֹא, נִחָמְתִּי. כֵּן שַׁבְתִּי זָמַמְתִּי בַּיָּמִים הָאֵלֶּה, לְהֵיטִיב אֶת-יְרוּשָׁלִַם וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה“ (זכריה ח, פסוקים ידטו).
    • זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נטע [נָטְעָה] כָּרֶם“ (משלי לא, פסוק טז)

גזרון עריכה

בארמית ( זְמָמָא‎ ‎ ܙܡܳܡܳܐ‎ ).בערבית ( זם زَمَّ ‎) = לקשור, לתקן, להתחייב[דרושה הבהרה].

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: plot‏‏‏‏ (2)

ראו גם עריכה

זָמַם ב עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא זמם
שורש וגזרה ז־מ־ם ב
בניין פָּעַל (קַל)
  1. שם מחסום לפיה של בהמה.

נגזרות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: muzzle‏‏‏‏

ראו גם עריכה

זְמָם א עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זמם
הגייה* zmam
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־מ־ם א
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ זְמָמִים
  1. תכנית להרע לאחר.
    • ”אַל תִּתֵּן יְהוָה מַאֲוַיֵּי רָשָׁע זְמָמוֹ אַל תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה“ (תהלים קמ, פסוק ט)

גיזרון עריכה

  • המילה מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.

מילים נרדפות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

מידע נוסף עריכה

  • בתלמוד המילה "זְמָמוֹ" שבתהלים ק"מ ט' לעיל, נדרשת לפי המילה זְמָם במשמעות מחסום: זממו אל תפק - זו גרממיא של אדום, שאלמלי הן יוצאין - מחריבין כל העולם כולו“ (בבלי, מסכת מגילהדף ו, עמוד א), ורש"י שם מפרש "זמם: כמין טבעת ברזל שנותנין בחוטמה של אנקה, ונמשכת בו...".

ראו גם עריכה

זְמָם ב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זמם
הגייה* zmam
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־מ־ם ב
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ זְמָמִים
 
כלב עם זמם
  1. אביזר המולבש על פי בעלי חיים, בעיקר לכלבים ובהמות, המונע מהם לנשוך או לאכול.
    • "אמר רבי אבא בר כהנא: אם חשבת בלבך דבר מצוה לעשות ולא עשית, נוח לך ליתן זמם על פיך ולא לפסוק" (בראשית רבה פא).

גיזרון עריכה

  • מקבילה בערבית: زِمَام (זִמַאם) – רֶסֶן.

מובאות נוספות עריכה

על הפסוק ”וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים“ (בראשית כד, פסוק לב) מפרש רש"י "'ויפתח' - התיר זמם שלהם שהיה סותם את פיהם שלא ירעו בדרך בשדות אחרים".

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: muzzle‏‏‏‏

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: זמם