הזים

הֵזֵם

לשון חז"ל העיד על עד שלא היה בזמן עדותו במקום בו התרחשה כך שודאי משקר.
- ”באו אחרים והזימום באו אחרים והזימום אפילו מאה כולם יהרגו“ (משנה, מסכת מכות – פרק א, משנה ה)
עברית חדשה הוכיח שדבר מה אינו נכון.
- הזם את השמועות
- להזם את החשדות

הפועל נגזר מפעולת בית דין או בעל דין המפריך את טענות העדים ומראה שהם זוממים, או חורשי מזימות, ומשמעותו מיוחדת רק לפעולה זו.
בעברית החדשה השימוש הורחב, לדוגמה, להזמה של שמועות או טענות ולא רק עדויות.
אף שבמקורות ניתן למצוא בעיקר את הכתיב הזים, על פי האקדמיה ללשון העברית יש לומר הֵזֵם ולא הֵזִים או הִזִּים.

ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה