יזם

יַזָּם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יזם
הגייה^*	yazam
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־ז־ם
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ יַזָּמִים; יַזַּם־, ר׳ יַזָּמֵי־

עברית חדשה אדם המקים עסק.
כמעט כל אחד מכיר יזם בתחילת דרכו, שבמוחו רעיון מבריק לביצוע אקזיט זריז. אוהד קריסטל, "מדריך ליזם המתחיל: מרעיון להצלחה דרך קרקע המציאות". ‏כלכליסט‏, 07.08.14

בעברית מודרנית, המילה משמשת בעיקר ביחס להקמת חברות הזנק בתחום הטכנולוגיה, תוך גיוס הון מקרנות הון ומשקיעים פרטיים.

ערך בוויקיפדיה: יזם

לשון המקרא תכנן; ביצע הכנות לקראת יצירת דבר־מה חדש.
- ”וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת“ (בראשית יא, פסוק ו)
- יזמתי בבית הספר יום ספורט למען שיפור בריאות התלמידים.
(צה"ל) הפעיל מטען או פצצה.

המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. המילה קרובה לשורש ז־מ־ם.
לדעת Gesenius ואבן-שושן^[1], הפועל יָזַם לא באמת מופיע בפסוק לעיל, או בכלל במקרא, וקריאה זו נובעת מבלבול .הכוונה בפסוק היא בשורש ז-מ-ם והניקוד המקובל היה יִזְּמוּ (הם יִזְּמוּ, צורת העתיד\אימפרפקט של ז-מ-ם^[2] שבה האות יו''ד היא תחילית ולא חלק מהשורש), אך הניקוד הכתוב יָזְמוּ גרם לרושם שמדובר בצורת העבר (הם יָזְמוּ) של י-ז-ם, עם האות יו''ד חלק מהשורש. ואכן מקורות מחקר הטקסט מנתחים את המילה כצורת האימפרפקט של ז-מ-ם, ולא כפרפקט של י-ז-ם, שורש שלא קיים^[3].

הפועל "יָזַם" נוטה על דרך הפעלים בגזרת פ"נ בעתיד, בציווי ובשם הפועל: אֶזֹּם, תִּזֹּם, יְזֹם, לִזֹּם.
ראו החלטה 3.4 בדקדוק של האקדמיה ללשון העברית, כלל א, סעיף 3.