יש להוסיף לדף זה את הערך: רִסֵּן.

רֶסֶן עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רסן
הגייה* resen
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ס־ן
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ רְסָנִים; רֶסֶן־, רִסְנֵי־
 
רסן על ראש סוס לרכיבה
 
מפרש רוחבי. הרסנים של החבל החרטומי משני צדי המפרש למטה
  1. לשון המקרא רתמה סביב ראש בהמת רכיבה או בהמת משא, אליה מחברים את המושכות ואת המתג.
    • ”וְרוּחוֹ כְּנַחַל שׁוֹטֵף עַד צַוָּאר יֶחֱצֶה לַהֲנָפָה גוֹיִם בְּנָפַת שָׁוְא וְרֶסֶן מַתְעֶה עַל לְחָיֵי עַמִּים.“ (ישעיהו ל, פסוק כח)
    • ”אַל-תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג-וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ.“ (תהלים לב, פסוק ט)
    • ”כִּי יתרו [יִתְרִי] פִתַּח וַיְעַנֵּנִי וְרֶסֶן מִפָּנַי שִׁלֵּחוּ.“ (איוב ל, פסוק יא)
    • ”[...] והנה צועני רוכב על הסוס דוהר ומקפץ לפניהם בשדה. וירוצו החֵרשים ויתפסו שניהם ברסן הסוס ויעצרוהו [...].“ (שני משלים, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
  2. בהשאלה: מעצור, סייג, בלימה, עול.
  3. עברית חדשה (ימאות) חבל קצר הקבוע בשני קצותיו, ומחבר דבר מה לחבל גדול יותר.
    • חבל חרטומי מחובר אל שפת מפרש רוחבי באמצעות שלושה־ארבעה חבלים קצרים הנקראים רסנים.
  4. לשון המקרא עיר קדומה במסופוטמיה.
    • ”וְאֶת-רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה.“ (בראשית י, פסוק יב)

גיזרון עריכה

  • המקור מלשון קדם-איראנית: רקנהא (racanáH) לפרסית אמצעית בהגיית רֲסַן (رسن) בהוראת חבל, סנסקריט: ראסנה (रशना). ארמנית: ארסן (առասան).
בפרסית מודרנית 'רסן' הוא מתג הסוס המחובר לאפו ,המילה נשאלה באותה הצורה לערבית . אכדית: risneti (רְסָנִים); ארמית: רִסְנָא; ערבית: רַסַנ.
 1. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי המשק החקלאי (תש"ח), 1948.
 3. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

תרגום עריכה

   '
  • אנגלית: bridle‏‏‏‏
  • ספרדית:brida‏‏‏‏
   חבל מחבר קצר

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: רסן
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Bridles