הִתִּירעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התיר
שורש וגזרה נ־ת־ר
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא פַּרַם קָשֶׁר בחבל, ברצועה וכדומה.
  2. בהשאלה (1): ביטל איסור, נתן רשות לביצוע פעולה.

גיזרוןעריכה

  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

   פיתח קשר בחבל וכד'
  • אנגלית: unbend‏‏‏‏
   נתן רשות
  • אנגלית: permit‏‏‏‏
   הִתִּיר מִפְרָש (מסקריה, מנור או גף)
   התיר עניבת חבל או שרשרת
   התיר את חבלי הרתיקה של אונייה