כפת
יש להוסיף לדף זה את הערך: כֹּפֶת .
כָּפַת
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | כפת |
| שורש וגזרה | כ־פ־ת |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל קשר היטב, כָּבַל.
- ”לא היו כופתין את הטלה אלא מעקדין אותו מי שזכו באברים אוחזים בו וכך היתה עקידתו ראשו לדרום ופניו למערב“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ד, משנה א)
- ”משכילו את מלאכתם חבשו את עיניהם, כפתו את ידיהם והעמידום אל קיר של בניין. הם הומתו בירי מקלעים, לעיניהם של אורחי־הכבוד.“ (הנבלים, מאת אהרן אמיר, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- ארמית: כפת. למשל: ”וּלְגֻבְרִין גִּבָּרֵי חַיִל דִּי בְחַיְלֵהּ אֲמַר לְכַפָּתָה לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ לְמִרְמֵא לְאַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא“ (דניאל ג, פסוק כ) (תרגום: "ולאנשים גיבורי חיל שבצבאו אמר לכפות את שדרך מישך ועביד נגו לזורקם לכבשן האש הבוער.")
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: latch
ראו גם
עריכהכֶּפֶת
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כפת |
| הגייה* | kefet |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־פ־ת |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ כְּפָתִים; כֶּפֶת־,כְּפָתֵי־ |
.JPG)
- עברית חדשה (ימאות) (א) חבל הקושר היטב דבר־מה למקומו, כדי שלא יזוז או ינוע. (ב) חבל, כבל פלדה, רצועה וכדומה לקשירת מטען באונייה או בתוך מכולה, כדי שלא יזוז ממקומו.
- "חביות אחדות ניתקו מִכְּפָתֵיהֶן ונסחפו לים כאשר גל ענק נשבר על הספינה." (נורדהוף והול, המרד על הבאונטי, פרק 3)
- (שחמט) חוסר יכולת של שחקן שמלכו אינו מאוים לבצע את תורו, פט.
- המשחק הסתיים בתיקו כתוצאה מכפת.
גיזרון
עריכה- מן כ-פ-ת, כָּפַת.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
מובאות נוספות
עריכה- ”אָז הֵם אוֹרְזִים אֶת הַסְּחוֹרָה בְּקֻפְסָה, מַדְבִּיקִים לָהּ פִּתְקָה עִם כְּתֹבֶת, וְקוֹשְׁרִים אוֹתָהּ בְּחֶבֶל. קִשּׁוּר הַחֶבֶל מִסְתַּיֵּם בְּכֶפֶת מְיֻחָד בְּמִינוֹ, עָשׂוּי כְּמִין לוּלָאָה.“ (עֲבוֹדַת כַּפַּיִם, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
מילים נרדפות
עריכה- פט (2)
צירופים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: Lashing (ropework) |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Lashing knots |