מחסום

מַחְסוֹם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מחסום
הגייה^*	makhsom
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ס־ם
דרך תצורה	משקל מַקְטוֹל
נטיות	ר׳ מַחְסוֹמִים; מַחְסוֹם־, ר׳ מַחְסומֵי־

מחסום במעבר־גבול.

כלב עם מחסום לפיו.

מבנה שמוקם או מתקן ארעי שמוצב על מנת למנוע מעבר חופשי ממקום למקום.
- המשטרה הציבה מחסום בכניסה לעיר בעקבות מידע על גניבת רכב.
לשון המקרא אביזר המולבש על פי בעלי חיים, בעיקר לכלבים, המונע מהם לנשוך או לאכול.
- ”אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי; אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי.“ (תהלים לט, פסוק ב)
חסם או קושי רגשי שמונע מאדם לפעול.
- ”במוחם העיקש תקוע שרק הכוח יענה את הכל. כוח, אש ודם וחורבן. אבל כשעוברים את מחסום הגבול שבמוח, כשמשתחררים משגיונות הכוח, מן היהירות ומן ההתנפחות, מתחילים לתפוש כמה בזבזנו על דרך שווא“ (חציית גבול, מאת ס. יזהר, בפרויקט בן יהודה)

(3) המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל, ובשפה הפיניקית החקוקה בארון בתנועם, בצורה: 'מחסם': "...ומראש עלי ומחסם חרץ (חרוץ ד') לפי (לפה) כמאש למלכית " לפיכך היה ה'מחסם' כלי פולחני בתרבות הפאגנית-פניקית, ששימש לחתימה או חסימה של שפתי המת בטקסי הלוויה, השוו: ”אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם“ (תהלים לט, פסוק ב).

ערך בוויקיפדיה: מחסום

ערך בוויקיפדיה: מחסום (צה"ל)