- סגר ומנע מעבר חופשי.
- ”לֹא-תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ.“ (דברים כה, פסוק ד)
- ”בַיּוֹם הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם שָׁם קֶבֶר בְּיִשְׂרָאֵל גֵּי הָעֹבְרִים קִדְמַת הַיָּם וְחֹסֶמֶת הִיא אֶת הָעֹבְרִים...“ (יחזקאל לט, פסוק יא)
- ”הַסַּלִּים שֶׁל עֵץ, מִשֶּׁיַּחְסֹם וִיקַנֵּב; וְשֶׁל תְּמָרָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִנֵּב מִבִּפְנִים, טָמֵא, שֶׁכֵּן מְקַיְּמִין; כַּלְכָּלָה, מִשֶּׁיַּחְסֹם וִיקַנֵּב וְיִגְמֹר אֶת הַתְּלוֹיָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק טז, משנה ב)
- (יש לשכתב פירוש זה): חיזק חומר. ציפה חומר בשכבת מגן. אטם חומר נקבובי
- פועל משורש זה מופיע פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
חיסם
|
| שורש וגזרה |
ח־ס־ם
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- לשון חז"ל חיזק חומר.
- ”הַתַּנּוּר וְהַכִּירַיִם חֲדָשִׁים, הֲרֵי הֵן כְּכָל הַכֵּלִים וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן, אֲבָל אֵין [...] מְפִיגִין אוֹתָן בְּצוֹנֵן כְּדֵי לְחַסְּמָן; אִם בִּשְׁבִיל לֶאֱפוֹת בָּהֶן, מֻתָּר.“ (תוספתא, מסכת ביצה – פרק ג, הלכה טז)
מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש, הסעיף
גזרון הוא סעיף מהותי החסר לערך.
בארמית הפועל במשמעות תהה התלבט הסס ונמנע מפעולה (שבת קמז ע"א 'הווא קמחסם': כתובות כ ע"ב ) רש"י (שבת שם) קושר לשורש המקראי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חסם
|
| הגייה* |
khasam
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־ס־ם
|
| דרך תצורה |
משקל קָטָל
|
| נטיות |
ר׳ חָסָמִים
|
- עברית חדשה מה שמונע
- הוא הציב חסמים
- הפסיכולוג עובד איתי על שחרור החסמים שיש לי בקבלת מחמאות
- [מתמטיקה]
 ערך בוויקיפדיה: חסם |
ערך בוויקיפדיה: חסם