- סגר ומנע מעבר חופשי.
- ”לֹא-תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ.“ (דברים כה, פסוק ד)
- ”בַיּוֹם הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם שָׁם קֶבֶר בְּיִשְׂרָאֵל גֵּי הָעֹבְרִים קִדְמַת הַיָּם וְחֹסֶמֶת הִיא אֶת הָעֹבְרִים...“ (יחזקאל לט, פסוק יא)
- ”הַסַּלִּים שֶׁל עֵץ, מִשֶּׁיַּחְסֹם וִיקַנֵּב; וְשֶׁל תְּמָרָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִנֵּב מִבִּפְנִים, טָמֵא, שֶׁכֵּן מְקַיְּמִין; כַּלְכָּלָה, מִשֶּׁיַּחְסֹם וִיקַנֵּב וְיִגְמֹר אֶת הַתְּלוֹיָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק טז, משנה ב)
- (יש לשכתב פירוש זה): חיזק חומר. ציפה חומר בשכבת מגן. אטם חומר נקבובי
- פועל משורש זה מופיע פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
מילים נרדפות
עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
|---|
| כתיב מלא |
חיסם
|
| שורש וגזרה |
ח־ס־ם
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- לשון חז"ל חיזק חומר.
- ”הַתַּנּוּר וְהַכִּירַיִם חֲדָשִׁים, הֲרֵי הֵן כְּכָל הַכֵּלִים וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן, אֲבָל אֵין [...] מְפִיגִין אוֹתָן בְּצוֹנֵן כְּדֵי לְחַסְּמָן; אִם בִּשְׁבִיל לֶאֱפוֹת בָּהֶן, מֻתָּר.“ (תוספתא, מסכת ביצה – פרק ג, הלכה טז)
מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש, הסעיף
גזרון הוא סעיף מהותי החסר לערך.
מילים נרדפות
עריכה
בארמית הפועל במשמעות תהה התלבט הסס ונמנע מפעולה (שבת קמז ע"א 'הווא קמחסם': כתובות כ ע"ב ) רש"י (שבת שם) קושר לשורש המקראי.
| ניתוח דקדוקי
|
|---|
| כתיב מלא |
חסם
|
| הגייה* |
khasam
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־ס־ם
|
| דרך תצורה |
משקל קָטָל
|
| נטיות |
ר׳ חָסָמִים
|
- עברית חדשה מה שמונע
- הוא הציב חסמים
- הפסיכולוג עובד איתי על שחרור החסמים שיש לי בקבלת מחמאות
- [מתמטיקה]
מילים נרדפות
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
 ערך בוויקיפדיה: חסם |
ערך בוויקיפדיה: חסם