מִכְשׁוֹלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מכשול
הגייה* mikhshol
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־שׁ־ל
דרך תצורה משקל מִקְטוֹל
נטיות ר׳ מִכְשׁוֹלִים או מִכְשׁוֹלוֹת; מִכְשׁוֹל־, ר׳ מִכְשׁוֹלֵי־
  1. לשון המקרא קושי, הפרעה לעשיית דבר מה.
    • "וְאָמַר סֹלּוּ-סֹלּוּ, פַּנּוּ-דָרֶךְ; הָרִימוּ מִכְשׁוֹל, מִדֶּרֶךְ עַמִּי." (ישעיהו נז יד).
    • "ובאת בן רגע...בלי מכשול ופגע" (ביאליק,הנער).
  2. לשון המקרא דבר כל כך קשה, שכמעט אין אפשרות להתגבר עליו.
    • "לָכֵן אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל--נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה: שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ מִכָּל-פִּשְׁעֵיכֶם, וְלֹא-יִהְיֶה לָכֶם לְמִכְשׁוֹל עָו‍ֹן." (יחזקאל יח ל).
    • "ויתן לאפרים מכשול להדיחם מאדמתם (בן סירא מז לח

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה