מכשול

מִכְשׁוֹל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מכשול
הגייה^*	mikhshol
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־שׁ־ל
דרך תצורה	משקל מִקְטוֹל
נטיות	ר׳ מִכְשׁוֹלִים או מִכְשׁוֹלוֹת; מִכְשׁוֹל־, ר׳ מִכְשׁוֹלֵי־

לשון המקרא קושי, הפרעה לעשיית דבר מה.
- "וְאָמַר סֹלּוּ-סֹלּוּ, פַּנּוּ-דָרֶךְ; הָרִימוּ מִכְשׁוֹל, מִדֶּרֶךְ עַמִּי." (ישעיהו נז יד).
- "ובאת בן רגע...בלי מכשול ופגע" (ביאליק,הנער).
לשון המקרא דבר כל כך קשה, שכמעט אין אפשרות להתגבר עליו.
- "לָכֵן אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל--נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה: שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ מִכָּל-פִּשְׁעֵיכֶם, וְלֹא-יִהְיֶה לָכֶם לְמִכְשׁוֹל עָו‍ֹן." (יחזקאל יח ל).
- "ויתן לאפרים מכשול להדיחם מאדמתם (בן סירא מז לח