חָרוּץ אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרוץ
הגייה* charutz
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ר־ץ
דרך תצורה משקל קַטּוּל[דרושה הבהרה]
נטיות נ׳ חָרוּצָה, ר׳ חָרוּצִים, נ"ר חָרוּצוֹת
  1. לשון המקרא עושה במרץ וביעילות, בלי להתמהמה, ועם רצון לעזור.

גיזרוןעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

חָרוּץ בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרוץ
הגייה* charutz
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ר־ץ
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ חֲרוּצָה ר׳ חֲרוּצִים נ"ר חֲרוּצוֹת
  1. לשון המקרא מלא חריצים.
    • ”עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ-חָרוּץ אוֹ-יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת לֹא-תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַיהֹוָה וְאִשֶּׁה לֹא-תִתְּנוּ מֵהֶם עַל-הַמִּזְבֵּחַ לַיהֹוָה.“ (ויקרא כב, פסוק כב)
    • ”הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים.“ (ישעיהו מא, פסוק טו)
    • ”הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ.“ (יואל ד, פסוק יד)
    • מכיוון שלחצת בחוזקה עם העפרון, הדף כולו חרוץ.

גזרוןעריכה

  • מופיע בספר עמוס כצירוף מקראי: 'חרוץ-ברזל' בהוראת מורג - חֲרֻצוֹת-הַבַּרְזֶל“ (עמוס א, פסוק ג)

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

חָרוּץ געריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרוץ
הגייה* charutz
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ר־ץ
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ חֲרוּצָה, ר׳ חֲרוּצִים, נ"ר חֲרוּצוֹת
  1. לשון המקרא סופי, מוחלט.
    • ”כִּי אִם-יִהְיֶה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם שְׁאָר יָשׁוּב בּוֹ כִּלָּיוֹן חָרוּץ שׁוֹטֵף צְדָקָה.“ (ישעיהו י, פסוק כב)
    • ”אִם חֲרוּצִים יָמָיו מִסְפַּר-חֳדָשָׁיו אִתָּךְ חֻקָּיו עָשִׂיתָ וְלֹא יַעֲבוֹר.“ (איוב יד, פסוק ה)
    • המתמודד הפגין ביצועים מחפירים במשחק, ולכן אין זה פלא שהוא נחל כשלון חרוץ.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: utter‏‏‏‏

ראו גםעריכה

חָרוּץ דעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרוץ
הגייה* charutz
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ר־ץ
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות
  1. לשון המקרא [פיוטי] זהב.
    • ”אִם-תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם, כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף, וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ.“ (תהלים סח, פסוק יד).

גיזרוןעריכה

  • מאכדית: "חַראָצוּ" ḫurāṣu, שהושאלה גם ליוונית, ומופיעה בתרגום השבעים: "חְרייזוּס", במשמעות "זהב" או טובין בעל ערך. ראו: χρυσός.
  • מקבילים גם בפיניקית 𐤇𐤓𐤑 (חרץ)[1], אוגריתית 𐎕𐎗𐎃 (ח'רץ ḫrṣ)[2].
  • השם "חרוץ" המופיע במקרא, נמצא באוצר המילים האוגריתי-כנעני (שירי אוגרית) בצוּרת "ח'רץ", צמד המילים "חרוץ" - "כסף" מופיע בתדירות גבוהה שאינה משאירה מקום לספק אודות קשר המשמעות בינם [3]. להלן דוגמאות:
  • ”כִּי טוֹב סַחְרָהּ, מִסְּחַר-כָּסֶף; וּחָרוּץ, תְּבוּאָתָהּ“ (משלי ג, פסוק יד).
  • ”קְחוּ-מוּסָרִי וְאַל-כָּסֶף; וְדַעַת, מֵחָרוּץ נִבְחָר“ (משלי ח, פסוק י).
  • ”וַתִּבֶן צֹר מָצוֹר, לָהּ; וַתִּצְבָּר-כֶּסֶף, כֶּעָפָר, וְחָרוּץ, כְּטִיט חוּצוֹת“ (זכריה ט, פסוק ג).

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. Tomback, Richard - A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, page 151.
  2. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition by Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 401
  3. משה דוד קאסוטו,"האלה ענת - שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות" . ירושלים , הוצאת מוסד ביאליק , שנה תשי"ג 1953, עמ' 24