זִמָּה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זימה
הגייה* zima
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ז־מ־ם
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ זִמּוֹת; זִמַּת־
 
גילוי עריות כמשל למעשה זימה.
בתמונה – לוט ובנותיו.
  1. לשון המקרא התנהגות בלתי מוסרית או מכובדת; והפקרות מינית בפרט.
    • ”אַל-תְּחַלֵּל אֶת-בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא-תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה.“ (ויקרא יט, פסוק כט)
    • ”וָאֹחֵז בְּפִילַגְשִׁי וָאֲנַתְּחֶהָ וָאֲשַׁלְּחֶהָ בְּכָל-שְׂדֵה נַחֲלַת יִשְׂרָאֵל כִּי עָשׂוּ זִמָּה וּנְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל.“ (שופטים כ, פסוק ו)
    • ”וְהִשְׁבַּתִּי זִמָּה מִן-הָאָרֶץ וְנִוַּסְּרוּ כָּל-הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה.“ (יחזקאל כג, פסוק מח)
    • ”מַרְבֶּה נָשִׁים, מַרְבֶּה כְשָׁפִים; מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת, מַרְבֶּה זִמָּה; מַרְבֶּה עֲבָדִים, מַרְבֶּה גָזֵל.“ (משנה, מסכת אבותפרק ב, משנה ז)

פרשנים מפרשים

עריכה
  • חז"ל דרשו את המילה זה-מה כלומר שמיחסים לא מסודרים לא ידוע מי בנו של מי.

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זימה