זֶה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זה
הגייה* ze
חלק דיבר מילת־גוף, מילת־חיבור
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
כינויי הרמז
גוף קרוב רחוק
זכר זה ההוא (הלז)
נקבה זאת / זו ההיא
ז"ר אלה / אלו ההם
נ"ר ההן
  1. כינוי רומז לדבר קרוב ממין זכר.
  2. לשון המקרא מילת-חיבור: אֲשֶׁר, שֶׁ- .
    • ”שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ; וְאַל-תָּבוּז כִּי-זָקְנָה אִמֶּךָ“ (משלי כג, פסוק כב)
  3. מילת-הדגשה לחיזוק שאלה אֵפוֹא.
    • ”וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ עַל מַה זֶּה אַתָּה מְבַקֵּשׁ וָאֶתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם“ (נחמיה ב, פסוק ד)
    • ”לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב אָיִן“ (משלי יז, פסוק טז)
    • למה זה תשאל?
  4. לפני מספר או יחידת זמן: כְּבָר.
    • "זה כבר כמה ימים/ שב"צוותא" מופיע זמר מחופש/ עם שירים מאתמול/ שאיש לא יבין" (צוותא, מאת שלמה ארצי)
    • זה ארבע פעמים.

גיזרון עריכה

  • פיניקית: "ז" 𐤆; ארמית: דְּן, דְּנָא; אוגריתית: "ד" 𐎄; מצרית קדומה: "זִיְ".

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: this‏‏‏‏
  • יוונית: αυτός‏‏‏‏ (תעתיק: aftós)
  • ספרדית: esto‏‏‏‏
  • ערבית: هذا‏‏‏‏ (תעתיק: הָדָ'א)
  • צרפתית: ce‏‏‏‏

ראו גם עריכה

זֹה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זה
הגייה* zo
חלק דיבר מילת גוף
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא זוֹ, זֹאת. מילת הוראה על נקבה
    ” וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֱלִישָׁע, לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ וְלֹא זֹה הָעִיר-לְכוּ אַחֲרַי, וְאוֹלִיכָה אֶתְכֶם אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁוּן; וַיֹּלֶךְ אוֹתָם שֹׁמְרוֹנָה“ (מלכים ב׳ פרק ו, פסוק יט)
    • ”גַּם זֹה רָאִיתִי חָכְמָה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וּגְדוֹלָה הִיא אֵלָי“ (קהלת ט, פסוק יג)

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה