ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זה
הגייה * ze
חלק דיבר מילת־גוף, מילת־חיבור
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
כינוי רומז לדבר קרוב ממין זכר.
”פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר/ קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַי...“ (פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה רחל המשוררת , בפרויקט בן יהודה ) ”וְהִנֵּה דְבַר יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה : כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ“ (בראשית טו , פסוק ד ) ”אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֶלְךָ מִמִּצְרָיִם וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדֹלוֹת“ (נחמיה ט , פסוק יח ) "האומר ערך פלוני זה עלי הרי זה נותן סלע דברי רבי מאיר..." (תוספתא, סדר קודשים, מסכת ערכין, פרק ב', ז' ) לשון המקרא ”שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ; וְאַל-תָּבוּז כִּי-זָקְנָה אִמֶּךָ“ (משלי כג , פסוק כב ) מילת-הדגשה לחיזוק שאלה אֵפוֹא.
”וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ עַל מַה זֶּה אַתָּה מְבַקֵּשׁ וָאֶתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם“ (נחמיה ב , פסוק ד ) ”לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב אָיִן“ (משלי יז , פסוק טז ) למה זה תשאל? לפני מספר או יחידת זמן: כְּבָר.
"זה כבר כמה ימים/ שב"צוותא" מופיע זמר מחופש/ עם שירים מאתמול/ שאיש לא יבין" (צוותא שלמה ארצי ) זה ארבע פעמים.פיניקית: "ז" 𐤆; ארמית: דְּן, דְּנָא; אוגריתית: "ד" 𐎄; מצרית קדומה: "זִיְ".
בז ה (עברית) = בד י (ארמית). בניגוד לדעתם של רש"י (שפירש בדי בהוראת בהרבה), ושל הלשונאי דוד ילין שפירש 'בדי' בהוראת בּ-רחש קל, בּ-אוושה [ 1] חילופי ז↔ד מן האות הפרוטו־שמית (ד' רפוייה - ḏ) השוו: ”מֵאֵ֖ת יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְיִֽיגְע֤וּ עַמִּים֙ בְּדֵי ־רִ֛יק וּלְאֻמִּ֥ים בְּדֵי ־אֵ֖שׁ וְיָעֵֽפוּ“ (חבקוק ב , פסוק יב ) ”בְּדֵ֤י שֹׁפָ֨ר ׀ יֹ֘אמַ֤ר הֶאָ֗ח וּֽ֭מֵרָחוֹק יָרִ֣יחַ מִלְחָמָ֑ה רַ֥עַם שָׂ֝רִ֗ים וּתְרוּעָֽה“ (איוב לט , פסוק כה ) ”כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת חֹ֠מ֠וֹת בָּבֶ֤ל הָרְחָבָה֙ עַרְעֵ֣ר תִּתְעַרְעָ֔ר וּשְׁעָרֶ֥יהָ הַגְּבֹהִ֖ים בָּאֵ֣שׁ יִצַּ֑תּוּ וְיִֽגְע֨וּ עַמִּ֧ים בְּדֵי ־רִ֛יק וּלְאֻמִּ֥ים בְּדֵי־אֵ֖שׁ וְיָעֵֽפוּ“ (ירמיהו נא , פסוק נח ) אנגלית: this
יוונית: αυτός (תעתיק: aftós)
ספרדית: esto
ערבית: هذا (תעתיק: הָדָ'א)
צרפתית: ce
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זה
הגייה * zo
חלק דיבר מילת גוף
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
לשון המקרא ” וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֱלִישָׁע, לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ וְלֹא זֹה הָעִיר-לְכוּ אַחֲרַי, וְאוֹלִיכָה אֶתְכֶם אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁוּן; וַיֹּלֶךְ אוֹתָם שֹׁמְרוֹנָה“ (מלכים ב׳ פרק ו , פסוק יט )
”גַּם זֹה רָאִיתִי חָכְמָה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וּגְדוֹלָה הִיא אֵלָי“ (קהלת ט , פסוק יג )
↑ (ראו-לשונינו, תמוז תרפ"ח 1928, עמ'11)
