ויקימילון

נספח:מעתקי הגאים בין שפות שמיות

גלגולי המילים בין השפות השמיות העתיקות גרמו למצב בו שתי מילים בעלות מקור זהה בשתי שפות שמיות כוללות עיצורים שונים. הדבר נובע ממעתקי הגאים, בהם עיצור שנעלם מהשפה הקדומה התגלגל ליורשותיה בצורות שונות. בדף זה מפורט המעתקים המרכזיים.

מעתקים שמקורם בהשתלשלות אותיות פרוטו־שמיות

עריכה

חילופי ז↔ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ

עריכה

בחלק מהשפות השמיות לא נשמר העיצור הפרוטו-שמי ḏ, שנשמר באות הערבית ذ (דֿ). בחלקן נעתק העיצור לאות ד (כמו בארמית ובאוגריתית), ובחלקן לאות ז (כמו בעברית ובאכדית).

סטיה מהמעתק ניתן למצוא, למשל, במילה האוגריתית 𐎏𐎗𐎓 (דֿרע),[1] שהיא בארמית דרעא, בעברית זרוע ובערבית ذراع (דִֿרַאע). המילה הארמית דרעא קיימת גם בצורה זרעא.

חילופי ש↔ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ

עריכה

בחלק מהשפות השמיות לא נשמר העיצור הפרוטו-שמי ṯ, שנשמר באות האוגריתית 𐎘 (תֿ) והערבית ث (תֿ). בחלקן נעתק העיצור לאות ש (כמו בעברית ובאכדית), ובחלקן לאות ת (כמו בארמית).

  • בעברית שור ובאכדית (šūrum), לעומת ארמית תורא; בעיצור המקורי: באוגריתית 𐎘𐎗 (תֿר),[2] בערבית ثور (תֿור).
  • בעברית שלוש ובאכדית (šalāš), לעומת ארמית תלתא; בעיצור המקורי: באוגריתית 𐎘𐎍𐎘 (תֿלתֿ),[3] בערבית ثلاث (תֿלאתֿ).

חילופי צ↔ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ

עריכה

בחלק מהשפות השמיות לא נשמר העיצור הפרוטו-שמי ṱ, שנשמר באות האוגריתית 𐎑 (טֿ) והערבית ظ (טֿ). בחלקן נעתק העיצור לאות צ (כמו בעברית ובאכדית), ובחלקן לאות ט (כמו בארמית).

חילופי עֿ↔טֿ

עריכה

בין השפות השמיות בהן השתמר מספר רב יותר של עיצורים, קיים חילוף בין העיצורים עֿ (אוגריתית) וטֿ (ערבית). לפיכך, היו שהציעו כי בנוסף לעיצורים עֿ ו-טֿ, היה בפרוטו־שמית עיצור נוסף, שנעתק באוגריתית ל-עֿ ובערבית ל-טֿ.[6] העיצור נעתק לעברית, לארמית ולאכדית בדיוק כמו העיצור הפרוטו שמי טֿ (לעברית ולאכדית צ', לארמית ט').

  • באוגריתית 𐎐𐎙𐎗 (נעֿר),[7] בערבית نظر (נטֿר); בעברית נצר ובאכדית naṣāru, בארמית נטר.
  • באוגריתית 𐎙𐎎𐎀 (עֿמאַ),[8] בערבית ظمئ (טֿמא); בעברית צמא ובאכדית ṣamā'u. ייתכן שמופיע באוגריתית גם כ-𐎑𐎎𐎀 (טֿמאַ).[9]

חילופי צ↔ע, צ↔ק, ע↔ק מהאות הפרוטו־שמית ḍ

עריכה

בחלק מהשפות השמיות לא נשמר העיצור הפרוטו-שמי ḍ, שנשמר באות הערבית ض (צֿ), ונהגה במקור כנראה כעיצור חוכך, צדי, אטום (כגון [ɬ] ולשי נחצי[10]). בחלקן נעתק העיצור לאות צ (כמו בעברית, באוגריתית ובאכדית), בחלקן לאות ק (כמו בארמית קדומה), בחלקן לאות ע (כמו בארמית מאוחרת), ובאורח נדיר אף לאות טֿ (בניב אוגריתי מיוחד[11]).

  • בעברית ארץ ובאוגריתית 𐎀𐎗𐎕 (אַרצ)[12] ובאכדית erṣetum, בארמית קדומה ארק,[13][10] בארמית מאוחרת ארעא[10]; בעיצור המקורי בערבית أرض (ארץֿ).
  • בעברית צאן ובאוגריתית 𐎕𐎛𐎐(צאִן)[14] ובאכדית ṣēnum, בארמית ענא; בעיצור המקורי בערבית ضأن (צֿאן).

מעתקים אחרים

עריכה

חילופי ב↔פ

עריכה

העיצורים ב ופ הם שני עיצורים דו-שפתיים סותמים הנבדלים רק בקוליותם, ולכן הם התחלפו בין שפות שמיות שונות.[15]

  • בעברית מקראית נפש, בניבים כנעניים אחרים 𐤍𐤐𐤔 (נפש)[16], באוגריתית 𐎐𐎔𐎌 (נפש),[17] בארמית נפשא ובאכדית napištum, לעומת שמאלית (כנענית צפונית)[18] ועברית־יהודית מערד[19] 𐤍𐤁𐤔 (נבש) ובניבים ארמיים קדומים: נבש.[20]
  • בעברית ברזל, בכנענית קרתחדשתית 𐤁𐤓𐤆𐤋 (ברזל),[21] ובאוגריתית 𐎁𐎗𐎏𐎍 (ברדֿל),[22] לעומת ארמית פרזלא ואכדית parzillu.
  • בעברית נופת וכנראה בניבים כנעניים אחרים 𐤍𐤐𐤕 (נפת),[23] לעומת אוגריתית 𐎐𐎁𐎚 (נבת).[24]

חילופי ע↔ח

עריכה

העיצורים ע וח הם שני עיצורים (בצורתם הכנענית המאוחרת) לועיים חוככים הנבדלים רק בקוליותם, ולכן הם התחלפו בתוך ניבים כנעניים שונים.

  • השורש זרח מופיע במקרא במקום אחד כ"זרע": "אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק" (תהלים צז, פסוק יא) – אור זרוח לצדיק.[25]
  • מהמילה מרזח, שמופיעה עם ח בעברית, פיניקית, נבטית ואוגריתית, נגזר התואר האוגריתי 𐎎𐎗𐎇𐎓𐎊 (מרזעי).[26]

מעתקי השאלה ותעתיק

עריכה

מעתקי ההגאים שתוארו לעיל התרחשו בתקופות קדומות מאוד, בעקבות התפצלות השפה הפרוטו־שמית לשפות אחרות, כאשר בכל שפה נעתק העיצור הקדום לעיצור אחר. בנוסף למעתקים אלה, נוצרו מעתקי הגאים בין שפות שמיות גם לאחר התפצלותן לשפות נפרדות, בעקבות השאלת מילים בין שפה אחת לשנייה או תעתיקי שמות פרטיים משפה אחת לאחרת. ניתן למצוא המחשה למעיקים כאלה בלוח שהתגלה באוגרית ותוכנו השוואה בין אותיות אוגריתיות למקבילותיהן העיצוריות באכדית.[27]

תעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית

עריכה

האות ע שהופיעה בשפות כנעניות שונות (כנענית קדומה של תקופת הברונזה, אוגריתית, עברית, פיניקית, מואבית, עמונית, אדומית וכו') תועתקה לעתים לאות האכדית ḫ. קיום העיצור ע כ־ḫ באכדית הוא עדות נאמנה למקור כנעני של המילה, שכן כל ע פרוטו־שמית קדומה הפכה בגלגולה האכדי לעיצור א.[28] דוגמות לכך ניתן למצוא בכתבים באכדית מאת סופרים אמורים (למשל ממָרי במאה ה־18 לפנה"ס),[29] במכתבי אחתאתן (אל־עמארנה) שמקורם בכנען ובכתבי אֵמר מתקופת הברונזה המאוחרת, ואף מכתבים אשוריים מתקופת הברזל:

  • מקור המונח האכדי ḫa-pi-ru (שמתועד בין המאות ה־18–12 לפנה"ס)[30] בשורש השמי ע־פ־ר,[31] כפי שמוכיחה המשמעות וכן הופעות באוגריתית[32] ומצרית עתיקה[33], בהן קיים העיצור ע.
  • בדומה, המילה עפר מופיעה במכתבי אחתאתן כ‏־ḫa-pa-ru[34] (בעוד מקבילתה באכדית eperu, שמקורה באותה מילה פרוטו־שמית קדומה, איבדה את העיצור ע).
  • המילה עין (בהטייה "עֵינַי") מופיעה במכתבי אחתאתן כ־ḫe-na-ia[35] (בעוד מקבילתה באכדית īnu, שמקורה באותה מילה פרוטו־שמית קדומה, איבדה את העיצור ע).
  • המילה זרוע מופיעה במכתבי אחתאתן כ־zu-ru-uḫ.[36]
  • המילה עול מופיעה במכתבי אחתאתן כ‏־ḫu-ul-lu.[37]
  • הטיה של הפועל עצר מופיעה במכתבי אחתאתן כ־ḫa-ṣí-ri.[38]
  • המילה שער מופיעה במכתבי אחתאתן כ־ša-aḫ-ri.[39]
  • המילה עשת מופיעה (כנראה) בכתבי העיר אמר כ־ḫi-iš-ta ו־ḫi-iš-tá.[40]
  • המילה קובע (צורת זכר לקבעת) מופיעה בכתבי העיר אמר כ־qu-ba-ḫu, וסביר שגם המילה qabḫu באכדית אשורית חדשה, שמשמעה מְכָל, מקורה בשמית צפון־מערבית.[41]
  • השם עמרי (המופיע בכינוי "בית עמרי" לממלכת ישראל) מופיע בכתובות מלכי האימפריה האשורית החדשה בתחילה כ־ḫu-um-ri-i[42] ומאוחר יותר כ־ḫu-um-ri-a[43] ופעם אחת כ־ḫu-um-ri.[44]
  • שם העיר עזה מופיע בכתובות מלכי האימפריה האשורית החדשה כ־ḫa-az-za-at-a-a.[45]

יש לציין שאלה רק חלק מהמקרים, ובמקרים רבים אחרים ע כנענית נעלמה מתעתוק מילים שמיות צפון־מערביות לאכדית.[46][47][48]

בהקשר זה ניתן לציין גם את המלך רצין, שבעברית מקראית הופיע שמו עם צ אך באשורית תועתק כ־ra-ḫi-a-nu[49], ופעם אחת כ־ra-qi-a-nu[50], וזאת משום שהאות השנייה בשמו מקורה באות ḍ,[51] ולכן בעברית הפכה לאות צ, אך האשורים שתעתקו לפי ההגיה הארמית הקדומה שמעו עיצור בין העיצור ע (שתועתקה כ־ḫ) לעיצור ק.

טבלת השוואה

עריכה
מעתקי עיצורים בשלוש שפות שמיות - עברית, ארמית סורית וערבית ספרותית
אות משוערת בפרוטו-שמית ההקבלה דוגמות להקבלה
תעתיק שמי תעתיק IPA האות העברית האות הארמית האות הערבית המילים בעברית בהגייה ספרדית המילים בארמית סורית המילים בערבית
ʼ ʔ א [ʔ] ܐ א [ʔ] أ [ʔ] אב (ʔav) ܐܒܐ (ʔawa) أب (ʔab)
b ב [b] ܒ ב [b] ب [b] בית (bayit) ܒܝܬܐ (beθa) بيت (bayt)
g ג [ɡ] ܓ ג [ɡ] ج [d͡ʒ] → [g] גמל (gamal) ܓܡܠܐ (gamla) جمل (d͡ʒamal)
d ד [d] ܕ ד [d] د [d] יד (yad) ܝܕܐ (ʔiða) يد (yad)
h ה [h] ܗ ה [h] ه [h] נהר (nahar) ܢܗܪܐ (nahra) نهر (nahar)
w ו [w] ܘ ו [w] و [w] ורד (wered) ܘܪܕܐ (warda) ورد (ward)
z ז [z] ܖ ז [z] ز [z] זית (zayit) ܙܝܬܐ (zeθa) زيت (zayt)
ḏ ð התמזגה עם ז [z] התמזגה עם ܕ ד [d] ذ [ð] זכר (zaxar) ܕܝܟܪܐ (dikra) ذكر (ðakar)
ḥ ħ ח [ħ] ܚ ח [ħ] ح [ħ] חמור (ħamor) ܚܡܪܐ (ħmara) حمار (ħimar)
ḫ χ התמזגה עם ח [ħ] התמזגה עם ܚ ח [ħ] خ [χ] חמש (ħameʃ) ܚܡܫ (ħamʃ) خمس (xams)
ṭ tʼ ט [tˤ] ܛ ט [tˤ] ط [tˤ] טבח (tˁabbaħ) ܛܒܟܐ (tˁabbaħa) طباخ (tˁabbax)
y j י [j] ܝ י [j] ي [j] יום (yom) ܝܘܡܐ (yoma) يوم (yawm)
k כ [k] ܟ כ [k] ك [k] כלב (kelev) ܟܠܒܐ (kalba) كلب (kalb)
l ל [l] ܠ ל [l] ل [l] לשון (laʃon) ܠܝܫܢܐ (liʃʃana) لسان (lisan)
m מ [m] ܡ מ [m] م [m] מלך (melex) ܡܠܟܐ (malka) ملك (malik)
n נ [n] ܢ נ [n] ن [n] נהר (nahar) ܢܗܪܐ (nahra) نهر (nahar)
ts > s ס [s] ܤ ס [s] התמזגה עם س [s] סייף (sayyaf) ܤܝܦܐ (sayyafa) سَيَّاف (sayyaf)
ʻ ʕ ע [ʕ] ܥ ע [ʕ] ع [ʕ] עין (ʕayin) ܥܝܢܐ (ʕena) عين (ʕayn)
ġ ʁ התמזגה עם ע [ʕ] התמזגה עם ܥ ע [ʕ] غ [ʁ] מערב (maʕarav) ܡܥܪܒܐ (maʕrawa) غرب (ɣarb)
p פ [p] ܦ פ [p] ف [f] פיל (pil) ܦܝܠܐ (pila) فيل (fil)
ṱ θʼ / tθʼ התמזגה עם צ [sˤ] התמזגה עם ܛ ט [tˤ] ظ [ðˤ] צהרים (sˁohorayim) ܛܗܪܐ (tˁahra) ظهر (ðˁuhr)
ṣ sʼ / tsʼ צ [sˤ] ܨ צ [sˤ] ص [sˤ] צום (sˁom) ܨܘܡܐ (sˁoma) صوم (sˁawm)
ṣ́ / ḍ ɬʼ / tɬʼ התמזגה עם צ [sˤ] התמזגה עם ܥ ע [ʕ] ض [dˤ] → [ɮˤ] ארץ (ʔeresˁ) ܐܪܥܐ (ʔarʕa) أرض (ʔardˁ)
q q / kʼ ק [q] ܩ ק [q] ق [q] קם (qam) ܩܡ (qam) قام (qam)
r ר [r] ܪ ר [r] ر [r] ראש (roʃ) ܪܐܫܐ (reʃa) رأس (raʔs)
s > š s > ʃ שׁ [ʃ] ܫ שׁ [ʃ] س [s] שנה (ʃana) ܫܢܬܐ (ʃanta) سنة (sana)
ṯ θ התמזגה עם שׁ [ʃ] התמזגה עם ܬ ת [t] ث [θ] שור (ʃor) ܬܘܪܐ (tora) ثور (θawr)
ś ɬ / tɬ שׂ, התמזגה חלקית עם ס [s] התמזגה עם ܤ ס [s] ش [ʃ] עשׂר (ʕeser) ܥܣܪ (ʕasar) عشر (ʕaʃar)
t ת [t] ܬ ת [t] ت [t] מוות (mavet) ܡܘܬܐ (moθa) موت (mawt)
  • האות הארמית מקבילה לאות העברית אלא אם נכתב אחרת.

הערות שוליים

עריכה
  1. ↑ 1.0 1.1 1.2 צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 775-777
  2. ↑ לוחות UT 51 II, 75 I, 128 IV, 129, Krt, וכן לוח KTU 1.161‏
  3. ↑ לוחות UT Krt, 3 Aqht, 51 VI, 90, 92, 93, 97, 112, 122, 129, 159, 607, וכן לוחות KTU 1.161
  4. ↑ לוח UT 128 IV
  5. ↑ לוחות UT 77, 121 I, 121 II, 1 Aqht
  6. ↑ Cyrus H. Gordon, Ugaritic Textbook, Pontifical Biblical Institute, 1965, עמ' 27
  7. ↑ לוחות UT 49 IV, 50, 51 I, 51 VIII, 95, 101, 117, 138, 1013, 1015, 1016, 1018, 1019, 2009, 2010, 2059, 2061, 2065
  8. ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 230; לוח UT 51 IV
  9. ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 481; לוח UT 128 I
  10. ↑ 10.0 10.1 10.2 ראובן (ריצ'רד) שטיינר, לחשים בקדם־כנענית בכתבי הפירמידות: סקירה ראשונה של תולדות העברית באלף השלישי לפסה"נ, לשוננו ע, 2008, עמ' 24
  11. ↑ הלוחות UT 75, 77 נכתבו בניב שהיגויו שונה מההיגוי ביתר כתבי אוגרית. ראו צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 383
  12. ↑ לוחות UT 129, 68, ’nt II, ’nt III, 51 I, 51 VII, 51 VIII, 67 I, 67 V, 67 VI, 49 I, Krt, 62, 125, 1 Aqht, 609, וכן לוח KTU 1.161
  13. ↑ KAI 202, 215, 222, 223, 224, 266, 279, 309; וכן בכתובות ארמיות על משקולות אריה אשוריות מתקופת שלמנאסר ה-5, ראו CIS II 1–14, וכן Hayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 172-174, 177, 180, 185
  14. ↑ לוחות UT 22, 51 VI, 62, 612, ’nt IV x, וכן לוח KTU 1.103
  15. ↑ ראו להרחבה על מקורות התופעה:
    Mary E. Buck, The Amorite Dynasty of Ugarit, Brill, 2020, p. 237;
    ט"ל פנטון, שאלות הכרוכות בעדות הספרות האוגריתית על אוצר המלים של המקרא, לשוננו מד, 1980, עמ' 269–270.
  16. ↑ KAI 37, 128
  17. ↑ לוחות UT 129, 51 VII, 67 I, 49 II, 125, 604, 612, ’nt II ix, 2 Aqht I
  18. ↑ KAI 24 (מצבת כלמו)
  19. ↑ יוחנן אהרוני, כתובות ערד, מוסד ביאליק, 1986, עמ' 48–51 (מכתב 24); באותו מכתב הופיעה גם המילה "הבקידם" במקום "הפקידם"
  20. ↑ KAI 222 B, 223 B, 224, 309
  21. ↑ KAI 100
  22. ↑ לוח KTU2 4.91
  23. ↑ KAI 76 B; ראו נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפִניקיות, דביר, 1942, עמ' 170
  24. ↑ לוחות UT Krt, 49 III, 609
  25. ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 854, בין השאר בהתבסס על תרגומי המקרא לארמית
  26. ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 854
  27. ↑ לוח KTU2 5.14, ראו צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 38. בלוח, פגום בחלקו, מתועקות ההקבלות: אַ = a, ב = be, ג = ga, חֿ = ḫa, ד = di, ה = ú, ו = wa, ז = zi, ח = ku, ט = ṭí, [שבר בלוח], [פ] = [p]u, צ = ṣa, ק = qu, ר = ru, תֿ = ša, עֿ = ḫa, ת = tu, [אִ] = i, אֻ = u, ס = zu
  28. ↑ משה גרינברג, לחקר בעית הח'בּרו (ח'פרו), תרביץ כד, 1955, עמ' 376
  29. ↑ Dennis Pardee, Textes akkadiens d'Ugarit (à propos du livre de Sylvie Lackenbacher), Syria. Archéologie, Art et histoire 81, 2004, עמ' 251
  30. ↑ משה גרינברג, "חַ'בִּרוּ (חַ'פִּרוּ)", האנציקלופדיה העברית, כרך י"ז, עמ' 83, חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ט
  31. ↑ יש לכך מקורות רבים, ניתן להסתפק פה בשניים:
    ציפורה כוכבי־רייני, למלך אדוני: מכתבי אל־עמארנה, מוסד ביאליק, 2005, עמ' 12
    ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 159
  32. ↑ 𐎓𐎔𐎗𐎎 (עפרם) – לוחות KTU2 2.47, 4.48, 4.73, 4.346, 4.380, 4.610, 4.693, 4.752, 4.784
  33. ↑ 𓂝𓊪𓂋𓅱𓀀𓏥 (עפרו) – Ernest Alfred Wallis, An Egyptian hieroglyphic dictionary, John Murray, 1920, p. 119
  34. ↑ מכתב א"ע 143 שו' 10–12, ראו אסתר הבר, ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל־עמארנה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כ"ג, 2014, עמ' 112
  35. ↑ מכתב א"ע 144 שו' 15–17, ראו אסתר הבר, ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל־עמארנה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כ"ג, 2014, עמ' 112
  36. ↑ מכתב א"ע 287 שו' 27–28, ראו אסתר הבר, ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל־עמארנה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כ"ג, 2014, עמ' 100
  37. ↑ מכתב א"ע 296 שו' 36–39, ראו אסתר הבר, ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל־עמארנה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כ"ג, 2014, עמ' 112
  38. ↑ מכתב א"ע 138 שו' 129–130, ראו אסתר הבר, ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל־עמארנה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כ"ג, 2014, עמ' 112
  39. ↑ מכתב א"ע 244 שו' 15–17, ראו אסתר הבר, ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל־עמארנה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כ"ג, 2014, עמ' 112
  40. ↑ Eugen J. Pentiuc, West Semitic Vocabulary in the Akkadian Texts from Emar, Eisenbrauns, 2001, p. 69
  41. ↑ Eugen J. Pentiuc, West Semitic Vocabulary in the Akkadian Texts from Emar, Eisenbrauns, 2001, p. 150
  42. ↑ A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC (858-754 BC), University of Toronto press, 1996, p. 48, 54, 60, 78, 149, 213
  43. ↑ Hayim Tadmor, Shigeo Yamada, The Royal Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King Of Assyria (744-727 BC) And Shalmaneser V (726-722 BC), Kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, p. 106, 131 (and 61–62, 105, 112, 134)
    Grant Frame, The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC), Eisenbrauns, 2021, p. 157, 167, 180, 226, 341
  44. ↑ Grant Frame, The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC), Eisenbrauns, 2021, p. 471
  45. ↑ A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC (858-754 BC), University of Toronto press, 1996, p. 105, 127, 132
  46. ↑ Eugen J. Pentiuc, West Semitic Vocabulary in the Akkadian Texts from Emar, Eisenbrauns, 2001, p. 69: "one has to be aware of the rarity of examples of Ḫ signs rendering an etymological / ʿ /".
    המחבר מפנה שם לחלק 2 בספר, שבו, בעמ' 217–218, מובאות המילים כשתים־עשרה מילים שמיות צפון־מערביות אחרות מהעיר אֵמר בהן העיצור ע מתועתקת עם א או לא מתועתק כלל, לעומת כשמונה מילים בהן התעתיק הוא ḫ. מעניין לציין את השערת המחבר (ראו עמ' 163) לפיה המילה / ṣiʿlu / מופיעה בכתבים בתעתוק העיצור ע הן ל־ḫ והן ל־ʾ (א).
  47. ↑ במכתבי אחתאתן, המילים הכנעניות בהן לא תועתק העיצור ע הן: נזעקו, הגיעו, עבוד, עזרה, עשירים, שמעתי, ואולי גם שעות, ראו אסתר הבר, ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל־עמארנה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כ"ג, 2014, עמ' 100, 109, 111–112, 117–118
  48. ↑ שמות רבים בשפות כנעניות המכילים ע לא תועתקו באשורית של תקופת הברזל עם העיצור ḫ, למשל שמות המלכים עזריהו, הושע, מתנבעל, שבתבעל(/שפטבעל?) ואתבעל, ראו Hayim Tadmor, Shigeo Yamada, The Royal Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King Of Assyria (744-727 BC) And Shalmaneser V (726-722 BC), Kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, p. 527
  49. ↑ Hayim Tadmor, Shigeo Yamada, The Royal Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King Of Assyria (744-727 BC) And Shalmaneser V (726-722 BC), Kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, p. 38, 46, 58–59, 63, 70, 76, 77–78, 131, 143
  50. ↑ Hayim Tadmor, Shigeo Yamada, The Royal Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King Of Assyria (744-727 BC) And Shalmaneser V (726-722 BC), Kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, p. 87
  51. ↑ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, עמ' 392

מקור: https://he.wiktionary.org/w/index.php?title=נספח:מעתקי_הגאים_בין_שפות_שמיות&oldid=495086