עפר
עָפָרעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עפר |
| הגייה* | ׳afar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־פ־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | |
גזרוןעריכה
- הצורה עפר הכנענית נחשבת למקבילתה של תיבת "אפרוּ" האכדית [1] ובמכתבי אל-עמארנה משמשת תיבת "עפר" לציון מעמד נחות וכניעה, במכתב משתמש השולח במילה: אפֶּרוּ (eperu) כדי לציין את קטנותו ושפלותו לעומת מלך מצרים האדיר [2]. בכתובות המלכותיות של תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V ,באכדית מצוי הפועל : "אֶפֶּרוּ" eperu , במשמעות "ארץ","מחצב" [3].
- 2: הביטוי ”עֲפַר יַעֲקֹב“ (במדבר כג, פסוק י) מול ← ”רֹבַע יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כג, פסוק י) מרמז על "מהפיכת השמות" שארעה בימי בית ראשון בו הועדפו שמות בעלי הקשר ממלכתי , על פני שמות בעלי הקשר שבטי למשל; יעקוב-ישראל שרי-שרה אברם-אברהם וכיו"ב. ”עֲפַר יַעֲקֹב“ (במדבר כג, פסוק י) הוא צירוף מקראי שהוראתו - 'פשוטי העם' (השוו גם - עפירו). מן הפסוק ניתן להבין כי קיימת הנגדת-משמעות בין התיבות 'עפר' לבין תיבת 'רֹבַע'. באוגריתית תיבת עפּר (ʕpr) משמשת בהוראת: "מעמד חברתי נמוך של פליטים" [4]. בעוד הביטוי ”רֹבַע יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כג, פסוק י) מורה על 'שכבת-אליטה' וזאת עפ"י גזרון תיבת "רבּ" (rb) ששורשיו מגיעים מן הלשון האוגריתית בהוראת מנהיג, צ'יף, בכיר (ממנה כנראה נגזרו תיבות רווח, ורבבה) [5]. השוו מאמרו של פרופ' חיים רבין [6] [7].
.
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
צירופיםעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: אדמה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עפר |
סמוכיןעריכה
- ↑ יחזקאל קוטשר, בשולי המילון המקראי .ניסן תשכ"ד,חוברת ג',עמ'-185
- ↑ ציפורה כוכבי-רייני, מבחר דימויים, תיאורים ומטבעות לשון במכתבי אל-עמארנה והשוואתם למקרא. לשוננו: ס'- ג,ד (אלול התשנ"ז)
- ↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-7
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 171 : ʕpr
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 717 : rb
- ↑ חיים רבין / זוטות אטימולוגיות. תרביץ כרך לג, חוברת ב טבת תשכ"ד, עמ'114, עֲפַר,רֹבַע
- ↑ לפי השערה מקובלת, מתיבת "עפר" השמית נגזר גם שמה של יבשת "אפריקה" (Africa) - כהלחם לטיני ((Āfer+icus) . אפֶר (Āfer) הוא מונח פוני או ברברי שיוחס למדינה בה הייתה ממוקמת העיר קרתגו. ההנחה שמדובר בשם-אתני מקומי בו נתקלו המהגרים הפונים החדשים שזה מקרוב הגיעו לאפריקה אחרים קישרו את תיבת עפר (𐤏𐤐𐤓) הפונית כזהה לתיבה העברית ,אפשרות נוספת מגיעה מן התיבה בשפה הברברית בהגיית איפרי (ⵉⴼⵔⵉ) במשמעות : "מערה"
עָפֹרעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עפור |
| הגייה* | afor |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ע־פ־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטֹל |
| נטיות | ר׳ עֲפֹרִים; נ׳ עֲפֹרָה, נ"ר עֲפֹרוֹת |
- עברית חדשה ספרותי שצבעו כצבע העפר.
- "עם בוא הבוקר העפור / שוב לא אהיה כאן, רק הכפור / ישרור עד שהיום יוכרע", מתוך "האויב" מאת שארל בודלר בתרגום דורי מנור.
- בהשאלה: חיוור כמת.
גיזרוןעריכה
- נגזר משם־העצם עָפָר.
מילים נרדפותעריכה
- חיוור (2)
ראו גםעריכה
עֹפֶרעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עופר |
| הגייה* | Ofer |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־פ־ר |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ עֳפָרִים; עָפְרֵי־; נ׳ עָפְרָה |
- צֶאֱצָא שֶׁל הַצְּבִיָּה אוֹ שֶׁל הָאַיָּלָה.
- ”עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים: סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי, אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל-הָרֵי בָתֶר“ (שיר השירים ב, פסוק יז)
- ”בְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים“ (שיר השירים ח, פסוק יד)
- ”אַיָּלָה וָעֹפֶר – הָאֵם עַל הַבֵּן / וַעֲנָק לְצַוָּארָם וּמְצִלּוֹת חֵן-חֵן“ (אַיָּלָה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- שם פרטי לזכר.
גיזרוןעריכה
- מן המקרא.