אֵפֶרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפר
הגייה* efer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־פ־ר
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות אֶפֶר־; כ׳ אֶפְרוֹ
 
אפר סיגריה
  1. אבק חרוך הנוצר כתוצאה מבערה של חומר אורגני.
    • ”וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה־נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל־אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר.“ (בראשית יח, פסוק כז)
    • ”וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל־רֹאשָׁהּ, וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה; וַתָּשֶׂם יָדָהּ עַל־רֹאשָׁהּ, וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה.“ (שמואל ב׳ ד, פסוק יט)
    • ”...וָאוֹצִא־אֵשׁ מִתּוֹכְךָ הִיא אֲכָלַתְךָ וָאֶתֶּנְךָ לְאֵפֶר עַל־הָאָרֶץ לְעֵינֵי כָּל־רֹאֶיךָ.“ (יחזקאל כח, פסוק יח)
    • ”וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי; הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵפֶר.“ (איכה ג, פסוק טז)
    • ”כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ בְקַשׁ וּבִגְבָבָא, נוֹתְנִים עָלֶיהָ תַּבְשִׁיל, בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים, לֹא יִתֵּן עַד שֶׁיִּגְרֹף, אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאֵפֶר.“ (משנה, מסכת שבתפרק ג, משנה א)
    • ”מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, טָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, שָׁם הָיוּ עַד שֶׁלֹּא בָא הַתַּנּוּר; נִמְצְאוּ בְאֵפֶר מִקְלֶה, טָמֵא, שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה יִתְלֶה.“ (משנה, מסכת כליםפרק ט, משנה ג)
    • אֵפֶר שְׂרוּפִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שִׁעוּרוֹ בָּרֹבַע.“ (משנה, מסכת אהלותפרק ב, משנה ב)

גזרוןעריכה

  • הצורה אפר נחשבת למקבילתה האכדית של תיבת עפר הכנענית [1].

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: ash‏, cinder‏‏‏‏
  • אספרנטו: cindro‏‏‏‏
  • גאורגית: ფერფლი‏‏‏‏ (הגייה: פֶּרפּלי)
  • דנית: aske‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (הגייה: hai)
  • נורבגית: aske‏‏‏‏
  • ספרדית: ceniza‏‏‏‏
  • ערבית: رَمَاد‏‏‏‏ (הגייה: רַמָאד), سَكَن‏‏‏‏ (הגייה: סַכַּן)
  • פולנית: popiół‏‏‏‏
  • צרפתית: cendre‏‏‏‏ (הגייה: סַ(נְ)דְר)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אפר
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפר

אָפֹרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפור
הגייה* afor
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש א־פ־ר
דרך תצורה משקל קָטֹל
נטיות ר׳ אֲפֹרִים; אֲפֹר־, ר׳ אֲפֹרֵי־; נ׳ אֲפֹרָה, נ"ר אֲפֹרוֹת; נ׳ אֲפֹרַת־, נ"ר אֲפֹרוֹת־
אפור
 
אורך גל ? ננומטר
צבעים ראשיים

לָבָן | אָדֹם | צָהֹב | יָרֹק | כָּחֹל | שְׁחוֹר

צבעים משניים

אָפֹר | וָרֹד | חוּם | כָּתֹם | סָגֹל | תְּכֵלֶת

צבעים נוספים

אֱגוֹז | אְזמָרַגְדּ | אִינְדִּיגוֹ | אַלּוֹן | אַרְגָּמָן | בּוֹרְדוֹ | בֵּז' | זָהָב | חָקִי | כְּחַלְחַל | טוּרְקִיז | כֶּסֶף | לִילָךְ | מָגֶנְטָה | מְתֻלָּע | סְגַלְגַּל | פוּקְסְיָה | צִיאָן | קְרֶם | שָׁחוּם | תַּרְשִׁישׁ

  1. שצבעו כצבע האֵפֶר, צבע ביניים בין שחור ללבן.
  2. משעמם, חדגוני, חסר חיים.
  3. בהשאלה: לא רשמי
    • יבואן אפור לא ירחיב אחריות על מוצר.

גיזרוןעריכה

  • מחידושי אליעזר בן-יהודה. משם־העצם "אֵפֶר" (שצבעו אפור) במשקל קָטֹל, המשקל הנפוץ בצבעים.
  • במשנה מצוייה הצורה מסדרת הכפולים האופיינית לכנויי צבעים (כמו-"לבנבן", "ירקרק" וכו'), צורה זו נשתיירה אצל השומרונים בתיבת "חֲוַרְוַר" ויש לשער כי עואר, עבר, עברבר, מורות על שלוש דרגות של לבן (חואר,חור) , אפור , ואפרפר.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

γκρι‏‏‏‏ (תעתיק: gkri)
  • לטבית: pelēks‏‏‏‏
  • לטינית: canus‏‏‏‏
  • נורווגית: grå‏‏‏‏
  • ספרדית: gris‏, plomo‏‏‏‏
  • ערבית: رَمَادِيّ‏‏‏‏ (תעתיק: רַמָאדִיּ)
سَكَنِيّ‏‏‏‏ (תעתיק: סַכַנִיּ)
  • פורטוגלית: cinza‏‏‏‏
  • פינית: harmaa‏‏‏‏
  • צרפתית: gris‏‏‏‏
  • רומנית: brumăriu‏‏‏‏
  • רוסית: серый‏‏‏‏
  • שוודית: grå‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אפור
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפור

אֲפֵרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפר
הגייה* afer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־פ־ר
דרך תצורה משקל קְטֵל
נטיות ר׳ אֲפֵרִים; אֲפֵר־, ר׳ אֲפֵרַי־
  1. לשון המקרא חיפוי לפנים או לעיניים, מסכה
    • ”וַיְמַהֵר וַיָּסַר אֶת הָאֲפֵר מֵעֲלֵי עֵינָיו וַיַּכֵּר אֹתוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כִּי מֵהַנְּבִאִים הוּא.“ (מלכים א׳ כ, פסוק מא)
  2. לשון ימי הביניים כיסוי

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל ובמלכים א׳ כ, פסוק לט.
  • דומה לאכדית: apâru – כיסוי ראש.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

אִפֵּר אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא איפר
שורש וגזרה א־פ־ר
בניין פִּעֵל
  1. עברית חדשה שם צבע על הפנים לאות קישוט או תחפושת
    • עדי איפרה את הכלה והדגישה את שפתיה באודם.

גיזרוןעריכה

  • מן אֲפֵר, כיסוי לעיניים

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

אִפֵּר בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא איפר
שורש וגזרה א־פ־ר
בניין פִּעֵל
  1. לשון ימי הביניים הפך דבר מה לאפר
  2. עברית חדשה סילק את האפר, לרוב של כלי עישון
    • יוסף איפר את הסיגריה בעדינות לתוך המאפרה.

גיזרוןעריכה

  • מן אֵפֶר, החומר הנשאר לאחר בערה.

תרגוםעריכה

  • אנגלית: ash‏‏‏‏

מידע נוסףעריכה

  • בציבור רווחת ההגייה בפ"א רפה, משום מקור הפועל במילה אֵפֶר, שבה הפ"א רפה.

אֻפַּר בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אופר
שורש וגזרה א־פ־ר
בניין פֻּעַל
  1. עברית חדשה הפך לאפר
  2. עברית חדשה סולק ממנו האפר
    • המקטרת אופרה ונוקתה בגמר השימוש.

גיזרוןעריכה

  • מן אֵפֶר, החומר הנשאר לאחר בעירה.

אֲפָרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפר
הגייה* afar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־פ־ר
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ אֲפָרִים; אֲפַר־, ר׳ אֲפָרֵי־
 
כבשים רועים באפר
  1. לשון חז"ל כר דשא בו רועה הצאן או הבוקר רועה את עדרו.
    • ”כֻּסְבָּר שֶׁבֶּהָרִים, וְהַכַּרְפַּס שֶׁבַּנְּהָרוֹת, וְהַגַּרְגֵּר שֶׁל אֲפַר, פְּטוּרִין מן הַמַּעְשְׂרוֹת, וְנִלְקָחִים מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית, שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָהֶם נִשְׁמָר.“ (משנה, מסכת שביעיתפרק ט, משנה א)
    • ”אֵלּוּ הֵן בַּיְתוֹת, הַלָּנוֹת בָּעִיר; מִדְבָּרִיּוֹת, הַלָּנוֹת בָּאֲפָר.“ (משנה, מסכת ביצהפרק ה, משנה ז)
    • "בַּאֲפָרִים אֵין קֵץ, / אָדֹם עוֹלֶה הַסְּתָו, / נוֹשְׁרִים עֲלֵי הָעֵץ / כְּדִינְרֵי זָהָב, / וְרַק הָאֲהָבוֹת שָׁבוֹת לְכָאן בַּסְּתָו." (זֵר שֶׁל נַרְקִיסִים, מאת יורם טהרלב)

גיזרוןעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

אַפָּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפר
הגייה* apar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־פ־ר
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ אַפָּרִים, נ׳ אַפֶּרֶת, נ"ר אַפָּרִיּוֹת; ר׳ אַפָּרֵי־
  1. עברית חדשה אדם שמקצועו לאפר אחרים, מאפר
    • האפר משתמש במוצרי טיפוח שאינם מזיקים לעור הפנים.

גיזרוןעריכה

  • מהפועל אִפֵּר במובנו הראשון לעיל במשקל קַטָּל, הנפוץ עבור בעלי מקצוע.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

סימוכיןעריכה

  1. יחזקאל קוטשר, בשולי המילון המקראי .ניסן תשכ"ד,חוברת ג',עמ'-185