אפר
אֵפֶר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אפר |
| הגייה* | efer |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־פ־ר |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | אֶפֶר־; כ׳ אֶפְרוֹ |
- אבק חרוך הנוצר כתוצאה מבערה של חומר לרוב אורגני.
- ”וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה־נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל־אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר.“ (בראשית יח, פסוק כז)
- ”וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל־רֹאשָׁהּ, וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה; וַתָּשֶׂם יָדָהּ עַל־רֹאשָׁהּ, וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה.“ (שמואל ב׳ יג, פסוק יט)
- ”...וָאוֹצִא־אֵשׁ מִתּוֹכְךָ הִיא אֲכָלַתְךָ וָאֶתֶּנְךָ לְאֵפֶר עַל־הָאָרֶץ לְעֵינֵי כָּל־רֹאֶיךָ.“ (יחזקאל כח, פסוק יח)
- ”וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי; הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵפֶר.“ (איכה ג, פסוק טז)
- ”כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ בְקַשׁ וּבִגְבָבָא, נוֹתְנִים עָלֶיהָ תַּבְשִׁיל, בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים, לֹא יִתֵּן עַד שֶׁיִּגְרֹף, אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאֵפֶר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ג, משנה א)
- ”מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, טָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, שָׁם הָיוּ עַד שֶׁלֹּא בָא הַתַּנּוּר; נִמְצְאוּ בְאֵפֶר מִקְלֶה, טָמֵא, שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה יִתְלֶה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ט, משנה ג)
- ”אֵפֶר שְׂרוּפִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שִׁעוּרוֹ בָּרֹבַע.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק ב, משנה ב)
גזרון
עריכהצירופים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אָפֹר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אפור |
| הגייה* | afor |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | א־פ־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטֹל |
| נטיות | ר׳ אֲפֹרִים; אֲפֹר־, ר׳ אֲפֹרֵי־; נ׳ אֲפֹרָה, נ"ר אֲפֹרוֹת; נ׳ אֲפֹרַת־, נ"ר אֲפֹרוֹת־ |
| אפור | |
|---|---|
 | |
| אורך גל | ? ננומטר |
| צבעים ראשיים | |
| צבעים משניים | |
| צבעים נוספים | |
|
אֱגוֹז | אְזמָרַגְדּ | אִינְדִּיגוֹ | אַלּוֹן | אַרְגָּמָן | בּוֹרְדוֹ | בֵּז' | זָהָב | חָקִי | כְּחַלְחַל | טוּרְקִיז | כֶּסֶף | לִילָךְ | מָגֶנְטָה | מְתֻלָּע | סְגַלְגַּל | פוּקְסְיָה | צִיאָן | קְרֶם | שָׁחוּם | תַּרְשִׁישׁ | |
- שצבעו כצבע האֵפֶר, צבע ביניים בין שחור ללבן.
- ”ישנם בקרים שבהם נדמה כי הנה החורף כבר בא – השמש מסתתרת, והשמים נעשים אפורים והאופק צר וקרוב.“ (המוצא, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- "המשכנו בחום הגובר / לצעוד ארבעים קילומטר; / ובין מלונה לגדר / עמד לפנינו חמור / שתקן ואפור." (הטיול הגדול, מאת נעמי שמר)
- משעמם, חדגוני, חסר חיים.
- ”להלכה – פנים זועפות, לאגדה – פנים שוחקות [...] כאן יבֹשת של פרוזה, סגנון מוצק וקבוע, לשון אפורה בת גון אחד – שלטון השכל; וכאן לחלוחית של שירה, סגנון שוטף ובן חלוף, לשון מנומרת בצבעים – שלטון הרגש.“ (הלכה ואגדה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה: לא רשמי
- יבואן אפור לא ירחיב אחריות על מוצר.
גיזרון
עריכה- מחידושי אליעזר בן־יהודה. משם־העצם "אֵפֶר" (שצבעו אפור) במשקל קָטֹל, המשקל הנפוץ בצבעים.
- במשנה מצוייה הצורה מסדרת הכפולים האופיינית לכנויי צבעים (כמו-"לבנבן", "ירקרק" וכו'), צורה זו נשתיירה אצל השומרונים בתיבת "חֲוַרְוַר" ויש לשער כי עואר, עבר, עברבר, מורות על שלוש דרגות של לבן (חואר,חור) , אפור , ואפרפר.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: grigio
- אנגלית: grey, gray
- אספרנטו: griza
- גאורגית: ნაცრისფერი, რუხი (תעתיק: רוּחי, נאצריספֶּרי)
- גרמנית: grau
- דנית: grå
- הולנדית: grijs
- הונגרית: szürke
- טורקית: gri
- יוונית: σταχτής (תעתיק: stakhtís)
- γκρι (תעתיק: gkri)
- יידיש: גרוי
- לטבית: pelēks
- לטינית: canus
- נורווגית: grå
- ספרדית: gris, plomo
- ערבית: رَمَادِيّ (תעתיק: רַמָאדִיּ)
- سَكَنِيّ (תעתיק: סַכַנִיּ)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהאֲפֵר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אפר |
| הגייה* | afer |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־פ־ר |
| דרך תצורה | משקל קְטֵל |
| נטיות | ר׳ אֲפֵרִים; אֲפֵר־, ר׳ אֲפֵרַי־ |
- לשון המקרא חיפוי לפנים או לעיניים, מסכה
- ”וַיְמַהֵר וַיָּסַר אֶת הָאֲפֵר מֵעֲלֵי עֵינָיו וַיַּכֵּר אֹתוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כִּי מֵהַנְּבִאִים הוּא.“ (מלכים א׳ כ, פסוק מא)
- לשון ימי הביניים כיסוי
- ”שהיתה מפיצה קרני איזה זוֹהר מתחת לאפרה“ (אצל, מאת אורי ניסן גנסין, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל ובמלכים א׳ כ, פסוק לט.
- דומה לאכדית: apâru – כיסוי ראש.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: blindfold
ראו גם
עריכהאִפֵּר א
עריכהאִפֵּר ב
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | איפר |
| שורש וגזרה | א־פ־ר |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון ימי הביניים הפך דבר מה לאפר
- עברית חדשה סילק את האפר, לרוב של כלי עישון
- יוסף איפר את הסיגריה בעדינות לתוך המאפרה.
גיזרון
עריכה- מן אֵפֶר, החומר הנשאר לאחר בערה.
תרגום
עריכה- אנגלית: ash
מידע נוסף
עריכה- בציבור רווחת ההגייה בפ"א רפה, משום מקור הפועל במילה אֵפֶר, שבה הפ"א רפה.
אֻפַּר ב
עריכהאֲפָר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אפר |
| הגייה* | afar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־פ־ר |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | ר׳ אֲפָרִים; אֲפַר־, ר׳ אֲפָרֵי־ |
- לשון חז"ל כר דשא בו רועה הצאן או הבוקר רועה את עדרו.
- ”כֻּסְבָּר שֶׁבֶּהָרִים, וְהַכַּרְפַּס שֶׁבַּנְּהָרוֹת, וְהַגַּרְגֵּר שֶׁל אֲפַר, פְּטוּרִין מן הַמַּעְשְׂרוֹת, וְנִלְקָחִים מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית, שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָהֶם נִשְׁמָר.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ט, משנה א)
- ”אֵלּוּ הֵן בַּיְתוֹת, הַלָּנוֹת בָּעִיר; מִדְבָּרִיּוֹת, הַלָּנוֹת בָּאֲפָר.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ה, משנה ז)
- "בַּאֲפָרִים אֵין קֵץ, / אָדֹם עוֹלֶה הַסְּתָו, / נוֹשְׁרִים עֲלֵי הָעֵץ / כְּדִינְרֵי זָהָב, / וְרַק הָאֲהָבוֹת שָׁבוֹת לְכָאן בַּסְּתָו." (זֵר שֶׁל נַרְקִיסִים, מאת יורם טהרלב)
גיזרון
עריכה
מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש, הסעיף גזרון הוא סעיף מהותי החסר לערך.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהאַפָּר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אפר |
| הגייה* | apar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־פ־ר |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ אַפָּרִים, נ׳ אַפֶּרֶת, נ"ר אַפָּרִיּוֹת; ר׳ אַפָּרֵי־ |
- עברית חדשה אדם שמקצועו לאפר אחרים, מאפר
- האפר משתמש במוצרי טיפוח שאינם מזיקים לעור הפנים.
גיזרון
עריכה- מהפועל אִפֵּר במובנו הראשון לעיל במשקל קַטָּל, הנפוץ עבור בעלי מקצוע.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: truccatore
- אנגלית: make-up artist
- גרמנית: Visagist, Maskenbildner
- ספרדית: maquillador
- צרפתית: maquilleur
- רוסית: гримёр (הגייה: גְרִימְיוּר)
סימוכין
עריכה- ↑ יחזקאל קוטשר, בשולי המילון המקראי .ניסן תשכ"ד,חוברת ג',עמ'-185